אהוד שלי
הצד הכי חזק בדורנו, וודאי לא יחסית להיום. אולי התאמנו יותר מדי על קצה גבול היכולת.
משובת נעורים.
אני שמח שיוסי יזם את הספר הזה על אהוד. כולנו חיים על העבר, זו שמירה על העבר
ומחזיר אותנו אחורה. יהיה לנו מה להראות לילדים שלנו - איפה היינו, מה עשינו, מי
החברים שלנו. מבחינתי זה מבורך.
ה א ו » ר
ד ז » ל
מ פ ק ד
מת כ ב ד להזמינך
דת כ נ פ ״ ם
>
למסדר ענ
ב » ת ס פ ר ל ס » ס
ל ב ו ג ר י
א ש ר י ע ר ך ב ב ס י ס ח י ל ה א ו י ד ע ק ר ו ן
־ תמוז תשכ־ב )ד1 יולי 26( שעה 0061
>
ביום חמישי
"*י״״
(
2691- אהוד עונד כנפי טיס
כנפיים - עוד מעט אני נוגע בשמיים,
הולם הדופק והלב שלי נמס.
אני כבר לא יודע איך להתייחס,
יש לי כנפיים - לשנייה הזו עבדתי שנתיים,
כל כך חששתי מהרגע שאנשור,
;
אבל היום אני טייס, אני ציפור
יש לי כנפיים - יש לי כנפיים.
אימי יושבת בטריבונה בקהל
מכאן איני יכול לראות אותה - חבל.
היא דאגה לי, היא עברה תקופה קשה,
אם לי מגיע זוג כנפיים - לה שלושה.
המפקד סוף סוף עובר בין השורות,
הוא מתקרב אלי, הנס עומד לקרות,
הוא כבר עומד מולי, הלב שלי בדום,
אני מרגיש על החזה שלי פתאום...
כנפיים - עוד מעט אני נוגע בשמיים,
הולם הדופק והלב שלי נמס.
אני כבר לא יודע איך להתייחס,
יש לי כנפיים - לשנייה הזו הגעתי בשיניים,
כל כך חששתי מהרגע שאנשור,
;
אבל היום אני טייס, אני ציפור
יש לי כנפיים - יש לי כנפיים.
מתוך - כנ פ י י ם , מא ת קובי לוריא
85
