ידידות
אביאם סלע
אביאם בחר לספר את סופו של הסיפור בראשיתן, ואני הנחתי כך
המשקפים את התחושה הגדולה של האובדן בסיפור
את הדברים,
זה.
אתחיל ממותו. כשנודע לי שפרצה מלחמת יום הכיפורים הייתי בארצות הברית. יום קודם,
הייתי אצל מוטה גור, שהיה נספח צה״ל בשגרירות בושינגטון, הוא אמר שבאמת יש קצת
תזוזות של כוחות מצרים, אבל הבנו שכלום לא מתרחש ונמשיך בדרכנו. בשבת, בהולכי
בניו יורק בסנטרל פארק, שמעתי שפרצה מלחמה. התארגנו, באנו לשדה התעופה וחזרנו
לישראל.
בטיסה חזרה אמרתי לעצמי: אני אבוא לטייסת, דבר ראשון שאנסה לעשות, יהיה לדבר
עם אהוד ולשמוע ממנו מה קרה ביום הקרב הזה, שאני כנראה מפסיד, כי המלחמה וודאי
עוד מעט נגמרת, עד שאני אגיע לארץ... הטיסה לארץ התעכבה והשתהתה, כי השמיים היו
סגורים ובינתיים כבר בניתי את השיחה שאנהל עם אהוד על המלחמה, כלומר על האירועים
ואיך אנחנו נעשה, וניישם...
היה לי קשר מיוחד עם אהוד, קשר של הערכה, של כבוד. רחשתי לו הערכה רבה מאוד.
במשך תקופת השירות שהיינו יחד התהדקו היחסים בינינו. הוא היה מורי ורבי, הוא היה
בכיר ממני, מבוגר ממני, ותיק ממני, מנוסה ממני וגם טוב ממני. בשירות הפכנו ל... לא
בדיוק חברים, אלא הרגשתי שהוא איש שאותו אני יכול לשתף, איתו אני יכול להתייעץ,
להתלבט ולחשוב.
הייתי סגן מפקד בטייסת פאנטום. בשבועות שקדמו למלחמה הייתי בביקור מקצועי בארצות
הברית. באותו זמן אהוד היה מפקד טייסת בבית הספר לטיסה, בדרכו להיות מפקד טייסת
פאנטום אחרת, אבל הוא היה עדיין בהצ״ח איתנו, כך שבתקופת המלחמה הוא היה צריך
להגיע לטייסת שלנו והוא היה הטייס הבולט ביותר בטייסת, הרציני והאחראי ביותר, הסמן
הימני בכל מה שקשור לטיסה, למבצעיות.
אני זוכר את ההלם שקיבלתי אישית כשאמרו לי שאהוד נהרג. אבד לי חלק מגופי! הרי
חיכיתי לפגישה איתו, באתי למלחמה בידיעה שהדבר הראשון שאעשה הוא לפגוש את אהוד
ולדבר איתו, לשתף אותו, להתייעץ איתו. פתאום הרגשתי שאני יתום! אני חוזר למלחמה,
שמסתבר לפתע שהיא מלחמה קשה, אני במים הקרים ואהוד איננו אתי! פתאום אני צריך
להיות סגן מפקד טייסת, תחת מפקד הטייסת שהיה חדש יחסית, האחריות רבצה עלי לנהל
)בקול רם( הוא לא יוכל לעזור לי. לא
ואהוד לא יהיה באיזור!
את הטייסת באופן מלא,
יכול היה להיות שאהוד לא יהיה לימיני או לידי בתקופה כה קשה. היה לי מאוד קשה עם
זה, מאוד קשה.
עכשיו, נחזור אחורנית. ההכרות בינינו מתחילה ב-9691. אהוד היה בצוות ההקמה של
הפאנטום, העשירייה שלמדה בארה״ב, ואני הייתי בקבוצה הראשונה שהתאמנה על פאנטום
בארץ, בקורס הראשון, שהיה בחצור. טייסת 96 הוקמה בספטמבר-אוקטובר 9691, כשאביהו
בן נון הוא מפקד הטייסת, אהוד - סמ״ט א׳ וגדעון מגן שהיה יחד אתי בקורס ההסבה
108
