ידידות
קודם טסתי בצוות כמובל על ידו, ואחר כך גם טסתי איתו במטוס שלו בהובלות שהוא
עשה. שם ראיתי מכלי ראשון את מה שיכולתי לנחש, שאהוד מטיס מאוד חזק, מאוד טוב,
אבל מבחינת התפעול של ההגאים - בניגוד לאחרים, כולל אותי - הוא כמעט אינו מזיז דבר.
המטוס עושה את מה שהוא רוצה, בלי שהוא מתאמץ. אני חושב שהוא היה יוצא דופן
בעניין הזה.
בטקס יום העצמאות עצמו כבר הובלתי את הצוות האוירובטי במטס, אבל אהוד טס איתנו
בחלק מהאימונים. אהוד גם נוכח באירוע, והיתה לו המפה של המטס - מפה זו אני שומר
עד היום, כי הוא החזיר לי אותה וכתב מאחור: ״היה יפה מאוד, יום הולדת שמח״. יום
העצמאות ה-52 היה יום הולדת 03 שלי בדיוק. מי חשב שזו תהיה מזכרת כל כך חשובה
לבסוף!
בתחילת דרכו אהוד היה טייס מיראז׳, והוא שמח מאוד לעבור לפאנטום. הוא כתב על
המטוס הזה מכתבים נלהבים מארצות הברית. אני טסתי אז במיראז׳. אני חושב שבסופו
של דבר כל אחד מתאהב במטוס שהוא טס עליו, נוצר קשר כזה למכונה. אבל אהוד באמת
התפעל מהפאנטום ומה שאפשר להוציא ממנו כמכונת מלחמה, בתקיפה, בקרבות אוויר,
בטווחים רחוקים, עם תדלוק באוויר - היו הרבה דיבורים בינינו על העניין הזה.
אהוד נחשב לטייס מוצלח. כשנחתו אצלנו שני מיג-71 סורים בטעות, אהוד נבחר להטיס
אותם יחד עם דני שפירא, שהיה טייס ניסוי בכיר. בהזדמנות זו טסתי נגדו בקרב אוויר של
ווטור נגד המיג-71, כמו שכולם טסו נגדו ונגד דני בתורם. אהוד קיבל את התפקיד הזה,
מעין מתנה, משום שחשבו שראוי לתת לו אותו. ידעו שהוא ישמור על המטוס, ולמרות
שהוא לא הכיר אותו הוא יביא אותו לביצועים המקסימאליים שאפשר להגיע בו. זאת כדי
שהטייסים שלנו יוכלו להתאמן מול מטרה איכותית - שמא נצטרך בעתיד להילחם נגד
המטוס הזה. במזרח התיכון הכול יכול לקרות.
מוביל את
אהוד חנקין
שמיניית מטוסי הצוות
האירובטי של מדריכי
ביה״ס לטיסה.
שבעת המטוסים שמימין
למוביל)הראשון משמאל(
מפגינים רמת טיסה גבוהה
ביותר בשמירת המבנה
המדויק.
המוביל הוא המרכיב
העיקרי בהצלחת
המופע האירובטי,
ביצועיהם של טייסי
הצוות מושפעים
במידה רבה מרמת
טיסתו המדוייקת
של המוביל.
118
