במעגל הקרוב
עובר, אני מוותר על הציפיות לקבל תמונה אמיתית ומלאה אי פעם.
עמיה: אולי זה בדיוק האובדן, היתמות, שלעולם לא תהיה תמונה
מלאה.
נכון. ולכן אני מתרחק מהסיפור... זה מה שאנשים מספרים, ואני חי עם זה בשלום, אבל
אני לא יכול להיות שותף לזה! אני לא אלך לספר באיזשהו מקום: ״אבא שלי היה כך וכך.״
בשלב זה מיצינו את הנושא ואני ניסיתי לחזור להיסטוריה האישית
של ארנון: כשהתחלת לחשוב על טיס, איך זה קרה1
מצד אחד נורא רציתי, מצד שני פחדתי מאד. רציתי, בגלל המשפחה וקשריה, כי יוסי תמיד
היה בחיל האוויר. אבל פחדתי לא להצליח, פחדתי מול עצמי, לא בשביל אף אחד אחר.
באותו זמן, בקיבוץ עסקתי הרבה שנים בים, הדרכתי והפלגתי. הבן הבכור של המשפחה
שאימצה את אמי בקיבוץ היה בחיל הים, וגם אני מאוד רציתי ללכת לחיל הים. התלבטתי,
ולבסוף עשיתי מה שלא הייתי עושה היום, החלטתי ללכת
לקורס טיס למרות שאמא מאוד התנגדה. אמרתי לה: ״תחליטי
מה את רוצה, את יכולה לחתום, או שתפסידי אותי באיזשהו
שלב״. היא חתמה, אבל היום לא הייתי עושה לה את זה. בלי
ששאלתי אותה, אני מבין יותר את הקושי שלה.
אמי איננה מביעה רגשות... אבל אני לא זוכר יום הורים בשירותי
הצבאי שהיא השתתפה בו. היא לא אמרה אני לא באה ומדוע,
אלא תמיד היתה מוצאת תירוצים בהתאם לסיטואציה. גם
כשגרתי ב-11 השנים האחרונות בבסיסים של חיל האוויר,
היה לה קשה לבקר אותנו. אלה היו אותם הבסיסים שגם
גרנו שם עם אבי. עד שנולדו הנכדים היא לא באה כמעט
לביקורים אצלנו. התרגלתי לזה ואני לא מבקר אותה. אינני
מציק לה בהזמנות או בשאלות, כי אני משתדל לא להכביד
עליה, לא להביא אותה לסיטואציות שקשות לה.
בסך הכול יש לי מעט מאוד לספר לך. באמת, לא דובר בבית
מי היה אבא, ומה קרה. מאמא שלי, מילה אי אפשר להוציא.
אני לא הצלחתי. היא לא דיברה על אבא בכלל ואני לא שאלתי.
גם אני לא דיברתי על אבא, כי האמת היא שאף אחד איננו
שואל אותי עליו. אולי אני לא יוצר הזדמנויות לכך. יש לי דוגמה
טובה לזה. יש יהודי ששמו דני סחף, בן מעגן מיכאל. לא הכרתי
אותו טוב בתור ילד, כי הוא מבוגר ממני לא מעט, כבן 55 שנים
היום. הוא היה מספר 2 בטיסה האחרונה של אבי, והיתה
תקופה שהייתי מפקד שלו בצבא, בתור מילואימניק.
אנחנו חברים טובים, נפגשים לפעמים גם בקיבוץ. היום הוא
גר בזכרון. באיזה שלב אמרתי לו: ״דני, בוא תספר לי מה
היה״. והוא אמר: ״בוא אלי, אספר לך כמה שאתה רוצה, תביא
רק מפות״... זה היה לפני עשור. מאז לא הצלחתי להביא את
יוסי ואמון בטיסה משותפת במטוס עיט, בסיום קורס טיס של ארנון
פ ג ש ת י א ן ת ן ל א
ל א ש א י ן ל י ז מ ן
ל ב ן א א ל י ן ה ב י ת ה
ע צ מ י
56
