אהוד שלי
שומי)עמי שמואלי(
בי בשבילו
י ל ס י ,
עוד לפני ההקלטה אמר לי שומי שיספר על אהוד
יוסי הוא העוגן לסיפור והוא לא יבול להפריד.
נולדתי בחדרה ב-6391, בתקופת המאורעות, ואת יוסי פגשתי לראשונה בקורס טיס בשנת
.1955
הקשרים בינינו נרקמו באיטיות וגילינו הרבה קוים מקבילים. הוא היה מנתניה ואני מחדרה,
הרקע של המשפחות היה דומה. נראה לי כי שנינו היינו בוגרים יחסית בתוך הקורס ועברנו
אותו פחות או יותר יחד, לפעמים מצליחים, לפעמים נכשלים, מתקדמים להדרכה, עוברים
לגף אחר, כל הזמן יחד.
זו היתה תקופה שהיו יוצאים מעט מאוד הביתה, היו פדאיון והרבה פעמים הפסיקו את
הקורס לפעילויות בטחוניות שונות - שמירה, חימוש, תחבורה, וכדומה. ליוסי היה רשיון
נהיגה על משאית, כי לאביו היתה משאית וגם לי היה רשיון למשאית כי כבר הייתי קודם
נהג בחיל השריון. כך מצאנו את עצמנו משובצים לתחבורה, בנושאים מקבילים. היו לנו
הרבה מאוד שעות בבסיס, כי לא יצאנו החוצה, והתחילו להתפתח השיחות היותר אינטימיות
בינינו.
יוסי הוא איש שיחה. מאוד פתוח, מתחבר, משלב. הוא אוהב לחשוב, סקרן, מתעניין, מדבר,
שואל, מברר, מתייעץ. כל המילים האלה צרות מדי להבהיר את אופיו. כשהוא מתייעץ הוא
מדבר עם הבן, עם הבת, עם אימו ואביו, עם חברים שלו, הוא חי בדיבור. אני יותר שתקן.
נגיד שקורה משהו, פצצה נפלה לידינו, אני עובר הלאה. ויוסי מברר: מי זרק, ולמה זרק ואיך
התפוצצה וכדומה. השיחות האלה הולידו בינינו הכרות עמוקה, אינטימיות ששונה מההכרויות
עם חברים אחרים. חברים אחרים מספרים איך הלך בטיסה, ומה עשתה החברה, אם יש
לך כבר רשיון נהיגה, אבל אצל יוסי ידעתי הרבה על אבא שלו ועל אמא שלו, ועל חייהם
טרם עלייתם ארצה והקשיים שהיו להם בקליטה, ועל המעברים שהיו צריכים לעשות בגלל
בעיות בטחוניות ובעיות של פרנסה. או בנושאים של המשאיות של אביו, בדיוק איזה מנוע
יותר טוב, איך הם שיפצו אותו ואיך הם העמיסו אותו, וכך הלאה.
מאז ועד היום נשארנו חברים. לא תמיד אנחנו נפגשים תכופות, אבל כשיש צורך לחשוב
על איזשהו צעד קדימה, שאלות שאת לא רוצה לשאול את בת הזוג אפילו, יש דברים שרק
עם יוסי אני אדבר. אני אגיד לו: ״יוסי, אני צמא״, הוא יודע כבר, הוא שם את הקומקום,
יושבים ומדברים. אפשר לשבת איתו שעות, לדבר איתו על כל דבר שבעולם.
על רקע זה, אהוד נכנס לסיפור בפעם הראשונה כשיוסי ואני היינו בקורס טיס. אהוד היה
אצלנו ברקע, החל מילד צעיר בבית הספר, כשהיינו חניכים ודרך פגישות כאלה ואחרות
במסגרת העבודה המשותפת שהיתה לנו בחיל האוויר, ובשיחות עם יוסי עד היום הוא קיים:
״אהוד אמר ככה״, ״אהוד חשב ככה״. יוסי ואהוד היו שני אחים, מאוד קשורים זה לזה,
ומאוד אהבו אחד את השני. )אני אומר אהבו, מילה שאני לא משתמש בה הרבה, בטח לא
לקשר בין אחים( כך שתוך כדי זה שאני יושב עם יוסי, תמיד אהוד היה על ידינו.
אני זוכר, עוד כשהיינו בקורס טיס ועברנו ממטוס למטוס, היינו צריכים ללמוד על המטוס,
את המערכות שלו, את הקשיים שלו, איזה בדיקות עושים בטיסה ומה עושים בפנייה או
בנסיקה, וכולי. בזמנו עוד למדנו את הכול באנגלית והכול היה צריך ללמוד בעל פה. יוסי
- הוא כינוי
פדאי ו ן
משותף לקבוצות של
מסתננים או מחבלים
שפ ע ל ו
פ ל ס ט י נ י ם
ב ש נ ו ת
ב י ש ר א ל
החמישים והשישים.
לאחר מלחמת העצמאות
פ ל י ט י ם
ה ס ת נ נ ו
פלסטינים לישראל על
מנת לחזור לבתיהם או
כד י לה צ י ל משה ו
מרכ ו שם . הפ ע ו ל ו ת
התמ י מ ו ת הראשונות
התחלפו החל משנת 0591
בפעולות אלימות יותר
וכללו גניבות ואף רצח
של תושב י ם באזורי
הספר. מדינת ישראל
הגיבה בפעולות צבאיות
כנגד המסתננים ובמחנות
הפליטים מהם הגיעו.
פעולות צבאיות אלו כונו
פעולות תגמול.
123
