אהוד שלי
מבחינת הקידום, אהוד בהחלט זרם קדימה. הוא כידוע היה מועמד להיות מפקד טייסת
פאנטום 911, שעוסקת גם בצילום. היתה תחרות בינו לבין אשר שניר על התפקיד הזה, אבל
אני חושב שכולן טייסות טובות ופה ושם נהוג בחיל האוויר לעשות הצלבות, להביא לטייסת
מפקדים מבחוץ. זה לא היה לרוחו של אשר, אבל אהוד היה די מרוצה מהתפקיד שהוצע
לו, עד כמה שידוע לי.
אגב, לפני שאהוד קיבל את המינוי למפקד הטייסת, היה שלב שהוא עמד להשתחרר, לעזוב
את חיל האוויר וללכת ל״אל על״. היו לנו שיחות על הצעד הזה. עוזבי חיל האוויר היו
לפעמים אומרים לי - ״אם זה וזה הגיע להיות מפקד - אני לא רוצה לטוס פה״. ועל זה
נהגתי לענות ״הוא הגיע להיות מפקד, כי אתה עוזב.״ אבל זו לא היתה השיחה עם אהוד.
בעצם אינני זוכר מדוע הוא רצה לעזוב. באותה תקופה גם אני עמדתי ללכת - הרי נגמרו
המלחמות, ניצחנו וזהו. היכינו אותם שוק על ירך, חשבנו אז. תוך שנה הם נעמדו על הרגליים
ויצאו נגדנו למלחמת התשה ארוכה וקשה...
בסופו של דבר אהוד החליט להישאר בחיל האוויר. מאוד רצו בו. ראי, אי אפשר לדעת מי
ומתי היה נהייה מפקד חיל האוויר, כי זה תמיד רק אחד מכל קבוצת הגיל. אבל אני בטוח
שהוא היה מגיע רחוק מאוד, שהיה לפחות מפקד בסיס ובעל דרגה גבוהה במטה חיל האוויר.
למען האמת, כל אחד מהשלישייה הזו שהזכרתי בהתחלה היה מגיע עד סוף המרוץ. עבור
אהוד, בסופו של דבר זה לא קרה, כי המלחמה קטעה את הכול.
המעבר למלחמה ב-3791 היה חד מאוד. היו אירועי 52 שנה למדינה, עם מטס יום עצמאות
גדול וחגיגי מאוד. קצת אחרי כן, בחודש יולי, היה גם יום חיל האוויר גדול וחגיגי מאוד.
רק חלף הקיץ, וכבר הגענו לערב ראש השנה שבו משה דיין, בראיון ל״ידיעות אחרונות״
)אם אינני טועה(, התבטא שלא צפויה מלחמה עשר שנים. המספר עשר היה נכון, רק יחידת
הזמן לא היתה נכונה. עשרה ימים אחר כך, פרצה המלחמה, ובבת אחת השתנה עולמנו!
זה היה דרמטי מאוד.
אהוד ואני היינו אז בחצרים בהדרכה בבית הספר לטיסה.
התקבלה הודעה לפיזור לטייסות ובית הספר לטיסה פיזר
את כל המדריכים שלו לטייסות של הצבות החירום. כך
אהוד הגיע לרמת דוד וגם אני, כל אחד לטייסת שלו.
בהתחלת המלחמה היו הרבה מצבי כוננות. יש מצב של
כוננות ליירוט שאתה בטייסת ומשמיעים סירנה, ואז אתה
רץ למטוס. יש מצב שהכוננות יותר גבוהה ואתה יושב
במטוס כל הזמן, לא מונע, כדי לא לצרוך דלק - ואז אם
יזניקו אותך, תהיה תוך דקה או פחות באוויר. במצב
כזה, האנשים מקבלים את ההנחיות לגבי המטרה שאליה
מוזנקים מטלפון - שמתנתק כשאתה זז - כדי שהצד השני
לא ישמע את השיחות. בקיצור, כך ישבתי על הקשר
בכוננות בטייסת שלי ושמעתי את אהוד מדבר עם הבקר
ועם המגדל בטלפון מן הטייסת שלו. זו היתה הפעם
האחרונה ששמעתי אותו מדבר - לא ראיתי אותו, רק
שמעתי אותו בטלפון והחלפנו בינינו כמה מילים של
אהוד בביה״ס לטיסה - 2791
ידידות. יום אחרי זה הוא המריא לטיסה שממנה הוא
לא חזר.
119
