במעגל הקרוב
השמות והתמונות.
כשיצאה המשלחת לארצות הברית לקלוט את מטוס הפאנטום, נבחרו חמישה טייסים
וחמישה נווטים, והיה דרוש לאביהו בן נון סגן למפקד הטייסת. היו אז ברמת דוד חבריה
מצויינים מקורסים מעל אהוד אולם בחרו את אהוד, ומינו אותו סגן מפקד טייסת.
לימים היו ארבע טייסות פאנטום בחיל האוויר, כל אחת בבסיס אחר. כשהדור של אהוד
הגיע לפרקו, והיה מועמד לקבל פיקוד על טייסת, נלחמו כל מפקדי הבסיסים שאהוד יהיה
מפקד הטייסת אצלם. הפאנטום היה אז לא רק המטוס המתקדם בחיל האוויר, אלא בפער
עצום מהמטוסים האחרים. אהוד גם היה הראשון שהפיל מיג עם הפאנטום.
אני עזבתי את בית הספר לטיסה כמדריך ראשי לפני הזמן, והיה צריך למנות ממלא מקום
לחצי השנה הקרובה. בבית הספר לטיסה היו עשרה מפקדי טייסות כמו אהוד, וחלקם
מצויינים, אבל את מי בחרו להיות ממלא מקום המד״רז את אהוד!
כאשר שני מטוסי מיג 71 סורים נחתו בישראל, כי טעו בניווט וגמרו את הדלק, לקחו שני
טייסים שאימנו את כל חיל האוויר בקרבות אוויר נגדם. אהוד היה אחד מאלה. ואז קרה
דבר נוסף - הנחיתו פה, הפעם לא בטעות, מיג 12, המטוס הרוסי שהיה המתקדם בחילות
ערב. זו היתה תוצאה של קשר עם הטייס העיראקי שערק הנה. על המיג הזה טס רק אחד,
דני שפירא שהיה טייס ניסוי של חיל האוויר. לימים, פרקו את המיג 12 והעבירו אותו
לארצות הברית, כי לא היה מטוס כזה במערב. טייסות הפאנטום של האמריקאים התחילו
להתאמן בקרבות אוויר נגד המיג, כשטייס אמריקאי מטיס אותו. הם ביקשו שמישהו מכאן
יבוא וידריך את טייסות הפאנטום, ויטוס איתם בקרבות האוויר נגד המיג. ומכל חיל האוויר
בחרו את אהוד לצאת לתפקיד הזה! הוא היה בארצות הברית כמה חודשים, והדריך גם
טייסי סקייהוק אמריקאים בסופו של דבר.
כשחזר לארץ, המשיך לטוס בטייסת 96, ובא לבית ספר לטיסה להיות מפקד טייסת, כפי
שסיפרתי. שם גרו המשפחות שלו ושלי יחד בשיכון, בית מול בית, וכמובן שלא היתה ארוחת
יום שישי שלא היינו יחד. ואם אייל, הבן שלי, בכה כשלא היינו בבית, היתה הבייבי סיטר
קוראת לטובה כי היא היתה היחידה שיכלה להרגיע אותו. היינו יחד בכל המובנים.
המשפחה בחתונת אילנה ויוסי
32
