במעגל הקרוב
משברים ותמיכה
במהלך השירות הצבאי הלכנו האחד בעקבות
השני. לכל אחד מאיתנו היה פעם אחת משבר
גדול ואמיתי בחיל האוויר. זה גרם מיד
להתייעצות הדדית, ומי שהחזיק אותו במשבר
שלו הייתי אני ומי שהחזיק אותי במשבר שלי
ונתן לי את הכוח להמשיך - היה הוא. גם זה
ממחיש את מהות היחסים בינינו.
המשבר שלי היה ראשון. גמרתי את לימודי
בטכניון לפני מלחמת ששת הימים. במהלך
הלימודים המשכתי לטוס פעם בשבוע ונשארתי
בשורה הראשונה של טייסי הקרב. את מלחמת
ששת הימים עשיתי כמוביל רביעייה. בכל זאת,
עם תום לימודי הלכתי מסיבות שונות לארבע
שנים ללהק ציוד, במערך התחזוקה. רק אחרי זה חזרתי ללהק אוויר ונעשיתי מדריך ראשי
בבית ספר לטיסה. בלהק ציוד היתה לי בעיה גדולה - המפקדים לא יכלו להשלים עם
העובדה שאני טס פעם בשבוע בטייסת. אם המפקד שלי שם חיפש אותי בשעה 00:11
בבוקר, הפקיד שלי היה יכול להגיד לו שאני בבאר שבע עם אילנה, נגיד קונים לה שמלה...
זה היה מצויין. אבל אם הוא היה אומר לו שאני עכשיו באוויר, שאני טס - זו היתה
קטסטרופה. הייתי מקבל שטיפה ש״כל המטוסים במוסך עומדים וחסר חלק ויש עשרים
אלף בעיות, ואתה מעופף לך באוויר!״
הייתי עושה אז כוננות רק בשבתות, מגיע לטייסת ביום שישי, וחוזר ביום ראשון. יום אחד
נקראתי לכוננות ברפידים במסגרת טיסותי בטייסת המיראז׳ים בתל נוף. היה ידוע לי שביום
ראשון יהיה אצלנו ראש להק ציוד לביקור. אמרתי למפקד שלי: ״עשיתי את כל הסידורים
שאגיע ב-8 בבוקר, אבל מספיק שמטוס הצסנה מתקלקל, ואני עלול לאחר. אתה רוצה
שאכנס לפגישה גם אם אני אאחר?״ תשובתו היתה: ״אני רוצה שתצטרף לסיור ־ בתנאי
אחד - שראש להק ציוד לא ידע שאתה מגיע מכוננות ברפידים.״
הייתי מחוייב לצבא שמונה שנים בגלל מימון הלימודים בטכניון, אולם הגעתי למצב שקשה
לתאר במילים. אהוד היה אז ברמת דוד, בטייסת הפאנטום, אחרי שחזר מארצות הברית.
אמרתי לו: ״אהוד, אני מוכרח לדבר אתך, אצלך או אצלי?״ אהוד הגיע אלי מיד לחצרים.
הודעתי לו: ״אהוד, אני מבקש מחר להשתחרר מחיל האוויר״. עד רגע זה לא אמרתי את
הדברים כך לאף אחד, רק לעצמי. ״אני אבקש שיגידו לי כמה כסף לדעתם אני חייב על
שנות הלימוד, ואני אשלם או שיורידו לי מהפיצויים ־ לא חשוב. אני לא יכול לשאת את
זה יותר״.
שוחחנו, ובסופו של דבר אהוד הוא מי שהשאיר אותי בחיל האוויר. בשיחה ובשכנוע הוא
קרר אותי - ״אל תעשה שום דבר בשעת רוגזה וחכה, נדבר בעוד שבועיים ואולי אחרי
התפקיד הזה יהיה אחרת״... אז לא ידעתי שאחזור למחלקת אוויר, זו היתה הפתעה שנפלה
לי משמיים אחר כך. זה היה המשבר האחד והיחיד שלי בחיל האוויר בכל 42 שנות שירותי.
המשבר של אהוד היה בתחילת 2791, אני הייתי אז מד״ר בבית הספר לטיסה. מפקד הטייסת
אביהו בן-נון עם אהוד כסגנו, בונים יחד את טייסת הפאנטום ברמת דוד, לאחר שחזרו
מארצות הברית. באופן טבעי, כל טייס לפני שהוא נעשה מפקד טייסת קרב הוא מפקד
28
