אהוד שלי
בזמני אביהו בן נון היה מסומן ואביאם סלע היה מסומן ואהוד גם כן. אלה אנשים שמקבלים
תווית ־ ״הוא יגיע רחוק״, או אפילו ״הוא כנראה יהיה מפקד חיל האוויר״. לאלה אני קורא
נסיכים.
דני ואני היינו באותו קורס טיס. אבל אני הגעתי לטייסת 96 לפניו והכרתי שם את
בובו
אהוד. באותו זמן הוא היה סמ״ט א׳ בטייסת ואני עשיתי אצלו שם את ההכשרה שלי.
כסמ״ט הוא טס עם הצעירים, הדריך אותנו, הוביל אותנו - זה היה תפקידו. הקשר הזה
בינינו נמשך כשנה, עם המון טיסות משותפות. הוא היה מדריך מצויין, מאוד מקצועי וגם
נחמד, לא שומר דיסטאנס מהחניכים. היו שתי סמכויות בטייסת: מפקד הטייסת שהיה
אביהו בן נון וסגנו אהוד חנקין. שניהם היו מבחינה מקצועית ברי סמכא, אבל היה יותר
קל לגשת לאהוד, להתייעץ איתו, לשאול, לבקש. אביהו היה מאוד סמכותי ומאוד שמר
דיסטאנס. חנקין היה יותר קרוב לגיל שלנו ויותר נוח כאדם
אלינו, הצעירים. אני זוכר תרגולים קשים שהוא עשה אתי
במטוס וכמה למדתי ממנו.
הגעתי לטייסת 96 כמה חודשים לפני יום כיפור ואהוד
דני:
כבר לא היה אז בטייסת, הוא היה במטה או בבית הספר
לטיסה, במעבר בין תפקידים. כשפרצה המלחמה הביאו אותו
לטוס איתנו ברמת דוד. אני בעצם לא הייתי מבצעי עדיין
בזמן המלחמה. מקובל שטייס צריך לעבור פרק זמן בטייסת,
חצי שנה, כדי להיות מבצעי. בעצם הוגדרתי כך אד הוק
למלחמה.
נפגשתי עם אהוד ביום ראשון כשהוא הגיע. אנחנו ביצענו
מטס ראשון של תקיפת שדות תעופה במצרים, חזרנו לבסיס
ובינתיים אהוד הגיע למטס השני, לתקיפת הטילים בסוריה.
שם הייתי מצוות לטוס עם בובו, אהוד היה המוביל של
המבנה שלנו והוא טס עם הנווט שאול לוי. היה עוד טייס
שלישי שהיה צריך להמריא איתנו במבנה, אבל הוא לא טס לבסוף כי המטוס שלו היה
לא תקין. בסך הכל עלו למטס הזה הרבה מטוסים, קראנו לזה ארמדה.
לי זו היתה הפעם הראשונה שיצאתי לטוס עם אהוד והרגשתי עם זה טוב מאוד. אלף, כי
זה אהוד שאני מכיר אותו ברמה אישית ורואה אותו בקיבוץ, בחדר האוכל, עם טובה -
אבל אף פעם לא טסתי איתו והנה אני הולך לטוס איתו. ובית ־ היה ידוע שהוא טייס
מצוין. המוביל במבנה המטוסים הוא המפקד שלך, כמו שבכוחות הקרקע יש מפקד בשטח
המוביל את החיילים. בחיל האוויר יש כמעט רק שתי רמות - המטוס והמבנה. אתה כטייס
מפקד המטוס ומוביל המבנה הוא המפקד שלך בשטח. כשיש לך מוביל טוב, זה כמו שיש
לחייל מפקד טוב בשטח. אתה מרגיש בטוח. וכיון שאהוד היה ידוע כטייס וכמפקד מצוין,
הרגשתי טוב מאוד כשיצאנו למשימה.
עד התקיפה, המבצע היה בדממת אלחוט, לכן לא דיברנו איתו בקשר. אבל לא צריך
בובו:
לדבר עם אנשי הצוות הנוספים במבנה. המוביל יודע איך לטוס, ולאן הוא טס, וזה נותן
הרבה ביטחון לאחרים. בסך הכול יוצאים לשטח, ואחד מגן על השני. אם טייס טוב מוביל,
הוא משרה ביטחון. עוד יותר מזה, אם בראש הולך מפקד נערץ, מפקד אהוב, זה משפיע
על כולם. כשהוא מדבר על הקרקע בתדריך לפני הטיסה הוא מעורר ביטחון וכן יש ביטחון
שאם נקלע לצרה, הוא ידע לחלץ אותנו משם. כך אני לפחות חשתי, כטייס צעיר בטייסת
כשהמוביל שלי היה טייס מעולה כאהוד.
161
