מעגל נסגר
היום יום, בכלל לא. רק בשני ימים כל שנה, ביום הזכרון וביום
כיפור, לאבא מאוד מאוד קשה. כבר כמה ימים לפני יום כיפור
או יום הזכרון לאבא מתחיל להיות קשה, וזה נשאר ככה עד יום
או יומיים אחרי כן. אני מנסה להבין איזו מכה זו לבן אדם כמו
אבא, שאחיו היחיד ממשפחה כל כך קרובה הולך לעולמו בדרך
טראגית כזו.
אין הרבה תמונות של אהוד, אבל אני זוכר שתי תמונות שהיו
תלויות בבית של סבא וסבתא מעל המיטה. בתמונה אחת רואים
את הפנים של אהוד, כמו הגדלה של תמונת פספורט, ובשנייה
אהוד עם אבא באיזה טקס צבאי, שניהם על מדים, עם כוסיות
יין, מבסוטים.
אני זוכר את סבא וסבתא ואת הבית שלהם. את סבתא הכרתי,
לצערי, כשהייתה חולה. סבא היה איש קשוח, אבל היה מספר
סיפורים עוד יותר מאבא... אני זוכר שבאזכרות הוא היה ניגש
ונותן נשיקה למצבה. בשנים האחרונות כבר ישב על כסא בזמן
האזכרה, אבל תמיד היה מתעקש לקום ולתת את הנשיקה
למצבה. זה היה מראה קשה.
בתמונה הגדולה - אייל, בנם של אילנה ויוסי,
ומשפחתו: נטע, יעל ונעה.
משמאל - אסף הקטן שנולד להם בשנת 8002
170
