צעירים מאהוד
הוא אמר לי: ״אנחנו צריכים לשבת בהזדמנות
ולדבר אתה-יודע-על-מה״. אמרתי: ״בטח, נשב״.
ועד היום זה לא קרה, למרות שאנחנו נפגשים די
הרבה במעגן מיכאל. ארנון דומה קצת לאהוד.
כשאני מנסה לשחזר את דמותו של אהוד,
בובד
הוא מאוד שונה מיוסי. הם אחים שונים לגמרי.
אהוד היה דומה לרבין, עם חיוך ביישני כזה. לעומת
יוסי שהוא מאוד תקיף...
בסך הכול, במלחמה ההיא איבדתי כמה חברים
דני:
קרובים, עוד כמה טייסים שנפלו וחברים מהקיבוץ.
אתה אומר לעצמך ־ זה נורא, אלא שזה המחיר
של המלחמה. בכל זאת הקשר הקרוב שלי עם
אהוד, שהיה אתי במבנה והוא אהוד של טובה ־
הפך את העניין לקשה ביותר בשבילי. זה היה נורא
אישי. עד היום זו נשארה טיסה נורא טראומטית
בשבילי.
לצאת מהאווירה הקשה -
לאז - כדי
באן, שלושתנו נרגשים ביותר,
סיימנו
על מקל ההליכה ועל הצליעה שלו, והוא סיפר לי איך נפל
כלכל
שאלתי את
מהמטוס )על הקרקע( ונשאר נכה מאז.
166
