חברים להכשרה בארצות הברית
בנוגע לאהוד, לא יצא לנו הרבה להיות ביחד. בסך הכול היינו יחד בארצות הברית ובטהרן,
ובארץ, בטיסה המפורסמת הזו שהפלנו את המיג. על סמך זה אני יכול להגיד על אהוד,
שהוא היה טייס מעולה והיה תענוג לטוס איתו. וגם - שהוא היה בחור מאוד חביב, בחור
טוב, שהיה מוכן לעזור, מוכן לעשות. לא הרגשתי שום דיסטאנס בגלל הבדל הגיל בינינו.
היתה קצרה, שאלתי את אחיקר
ביגיע
משום שהשיחה
זה,
בשלב
r
שאלה משלי: על אהוד יש שאומרים שהיה מאוד שקט וסגור, אפיל
איך אתה
אז
שתקן - ויש אחרים שאומרים שהיה כל בך חברותי.
מבין את הסתירה הזו1
אני חושב ששני הצדדים צודקים, תלוי עם מי הוא היה. בחברה המצומצמת שלו, בין טייסי
הטייסת שלו, עם חברים מסויימים - הוא היה מאוד פתוח. עם השאר, הוא היה אדם די
סגור. אתי, אולי בגלל שאני הייתי נווט והוא היה טייס, באמת הוא לא היה פתוח כל כך,
לא דיברנו על נושאים שמדברים בין חברים. אבל הוא היה חביב, והיחסים בינינו היו
טובים. כשהוא נפצע אני זוכר שביקרתי אותו בבית חולים.
עמיה: ועוד שאלה - אתה אומר שאהוד היה טייס מעולה, האם
פירושו של דבר גם לשבור מגבלות1
כן. יש אימרה שאם אתה טייס קרב ורוצה להיות טייס טוב, אתה חייב לעבור את המגבלות.
אני מניח שהיו מקרים שהוא עבר את המגבלות, אבל אני לא יודע עליהם. טייסים תמיד
מנסים לעבור את הסף וקצת טיפה יותר כדי להוכיח לעצמם ולאחרים שבאמת הם יותר
טובים ומסוגלים לעשות את זה. זה קורה הרבה פעמים. גם אני, כשהייתי צעיר ויפה, עשיתי
הרבה שטויות. הרבה חברים שלי נהרגו, בחורים צעירים שעברו את המגבלות, לא פעם
מתוך הרצון להשוויץ. בשנים ההן החבריה התלוצצו שאנחנו חיים בסנדוויץ׳ - שתי לוויות
וחתונה באמצע, כי אז החבריה היו מתחתנים צעירים. לפעמים חוטפים אותה, גם כשנדמה
לך שאתה טייס טוב מאוד.
ואיך אהוד נהרג׳ אני הייתי במטה המבצעים של חיל האוויר אז, בתחילת מלחמת יום
כיפור. אמרו לי שהוא נכנס לאדמה היות והוא ניסה להגיע למטרה וכנראה שהוא בא בזווית
לא הכי טובה, ובכל זאת הוא התעקש להיכנס. הוא היה בגובה נמוך, ובגלל הדבקות
במשימה, בכל זאת השליך את הפצצות ואחר כך ביציאה לא הספיק לו הגובה והוא נכנס
לאדמה. זה הסיפור שאני שמעתי. זהו בדיוק אחד המאפיינים של טייסים טובים דווקא,
שקורות להם לפעמים תאונות בגלל החשיבה ש״אני אוכל להתגבר על זה, אני טוב, אני
אצליח לצאת מהמצב הזה״.
אבל התנהגות כזו מעידה גם על דבקות במשימה, במטרה. חיל האוויר היה מבוסס על רוח
זו. דבקות במטרה היתה נר לרגלי כל הטייסים שיצאו למשימה. אדם שנשלח למשימה ולא
ביצע אותה כמו שצריך, הרגיש מאוד לא טוב בחיל.
138
