אהוד שלי
של אהוד בחלקה הצבאית המטופחת של בית הקברות בנתניה.
כאן המקום לציין כי פסיכולוגים נחלקים בדעותיהם, האם ההתמודדות עם אבל ושכול
קלה יותר במשפחות שבהן היו יחסים קרובים מאוד ואינטימיים, או דווקא באלה שהן
מנוכרות קמעא, ולכל אחד מחברי המשפחה מרחב נבדל משלו. כאשר שמעתי על שיחות
הטלפון היומיות שניהלו ההורים והבנים למשפחת חנקין, למשל, חשתי עד כמה קשה ואולי
בלתי אפשרי היה למשפחה שכזו להתגבר על הקשר שנפרם ונקרע, על החוליה החסרה.
היריעה הרחבה ביותר שבתוכה מעוגנים חייו של אהוד ושל משפחתו, היא בסיפור חיל
האוויר, הנוכח בנפח הגדול ביותר בכלל הראיונות. למרות שקיצרתי והשמטתי רבים
מהתיאורים שניראו לי ספציפיים מדי ובלתי מעניינים לכל מי שאינו טייס קרב, עדיין
מככבים בראיונות, כפי שיובאו להלן, סיפורים רבים על ההכשרה, מסלולי הקידום והפעילות
של חיל האוויר בשנים אלה. הראיונות מלווים בסיפורים טכניים למדי על המטוסים ועל
מבצעים וקרבות האוויר מצד אחד, ובתיאורים הירואיים למדי על הלחימה, הגבורה,
המסירות, וההקרבה של טייסי חיל האוויר ומפקדיו לדורותיהם מצד שני. למרות שנטיתי
להמעיט בחשיבותם של פרטים מקצועיים-כביכול אלה לספר על דמותו של אהוד, בהדרגה
הבינותי כי עבור הטייסים, ובהשראה גם עבור בני משפחותיהם - חלק זה של התיפקוד
המקצועי תופס מקום עצום בחייהם ובארגון זהותם. אהוד מצא את ייעודו בטיסה, והיא
היתה אהבתו הגדולה. הטייס והאוייב, המטוס מול הגורל, טעות אנוש או פקודה שגויה
- אלה בסופו של דבר גיבורי הקונפליקט או הטרגדיה שבהם מתמצה סיפור חייו של אהוד.
כל המספרים משבחים את אהוד כטייס, מדברים על תכונתו כטייס טבעי, או מכנים אותו
בכינויים מעריצים מ״נסיך״, ״כוכב״, ״נמר״ ו״קטר״ ועד ״מי שעתיד היה להיות מפקד חיל
האוויר״. בעיני כולם נראה מסלול הקידום של אהוד ללא דופי, ורק יוסי, אחיו-ידידו הקרוב
ביותר, ידע על משבר אחד לפחות שהעיק עליו עד כדי כך שחשב לעזוב בכעס את חיל
האוויר.
כך או כך, בסיפורי הקריירה התעופתית של אהוד באים לידי ביטוי היבטים חשובים
באישיותו. בתיאור כישרונותיו של אהוד כטייס, מדברים לא רק על הכושר הטכני שלו, על
רמת הטיסה שלו, אלא גם על תיפקודו כמפקד אהוב וכריזמטי, כמוביל הנוסך אמון על
פקודיו, וכאדם החושב על המשימה לעומק ובאחריות. עם זאת מספרים חבריו ומפקדיו
עד כמה היה צנוע ולא מנסה להתבלט, לא הירבה לדבר ובוודאי לא לצעוק, כי היה בעל
משקל מספיק להשפיע גם בשקט שלו, בצורה רגועה ובלתי מתנשאת. אחדים מתייחסים
לבשלות והבגרות שגילה כבר כטייס צעיר בחיל. עוצמתו באה לידי ביטוי לא רק בקרבות
האוויר בהם הצטיין, אלא אף בדעותיו המוצקות של אהוד בענייני טיסה, ארגון והדרכה,
שידע להילחם עליהן בהתמדה. אחדים מציינים כי גם מפקדיו חשו כבוד רב כלפיו, ולמרות
הבדלי הדרגות, התייחסו אליו כאל שווה. בגרסאות שונות מתייחסים המספרים לגבי
התופעות הנכללות במונח נטילת סיכון: ׳אי שמירה על חוקי המעטפת/ ׳שבירת המוסכמות׳
או ׳שבירת המגבלות׳ במבצעי הטיסות של אהוד - אך הרצינות והאחריות עולות על גילויי
ההרפתקנות, אם בכלל היו כאלה. גם סיפורים נדירים אודות מצבים בהם ׳השתולל׳ או
׳הבריז׳ לפעמים, בעיקר כחניך בקורסים, מופיעים בין הדברים ששמעתי ותורמים לאנושיותה
עניין זה מוביל לגירסאות השונות אודות המשימה האחרונה ממנה אהוד לא שב. כפי שיוצג
בהמשך מתקשים המספרים לקבל את העובדה כי טייס כה מנוסה, כישרוני ואחראי היה
יכול לעשות טעות שתביא למותו. יש המכנים זאת פשוט ״עודף דבקות במטרה״, אולם
13
