במהלך שנות השישים הצליחה ארה״ב לרכוש מספר
מטוסי מינ־71 ״פרסקו" ומינ־ו2"פישבד". מעט מאוד פר-
טים ידועים על הדרך בה השיגה ארה״ב את מטוסי המיג־
71 והמינ־ו2 שלה. מפרטים לא רשמיים עולה, כי מקצת
ממטוסי המיג הועברו מישראל לארה״ב, כחלק משיתוף
הפעולה בין המדינות. המקרה המפורסם ביותר של
עריקת מיג לישראל היה ב־6ו באוגוסט 6691, כשמטוס
מינ־ו2 עיראקי נחת בישראל. המטוס, שהוטס על־ידי מר
ניר רדפא, הגיע לארץ לאחר מבצע מורכב של המוסד ש-
נמשך תקופה ארוכה.
- בנוסף לכך, ב־2 ו באוגוסט 8691, נחתו בשדה בצת בצ-
פון ישראל, שני מטוסי מיג־71 סוריים, לאחר שטייסיהם
טעו בניווט. היל־האוויר הישראלי ערך טיסות ניסוי של
המינים שנפלו לידיו, ונעזר במידע שנצבר במהלכן, לצורך
פיתוח תורות לחימה חדשות. חלק מהמידע, וככל הנראה
גם המינים עצמם, הועברו לארה״ב.
ארה״ב קיבלה מטוסי מינ־7ו ומיג־ו2 נוספים ממצרים,
כחלק מהסכם שחתמו שתי המדינות לאחר השנת הסכם
השלום עם ישראל. כן העבירו המצרים לאמריקאים מס-
פר מטוסי מינ־32"פלוגר". מטוסים אלה, יחד עם מטו-
סים נוספים שהוברחו או נגנבו ממדינות הגוש הקומוניס-
טי על־ידי הסי.אי.איי., הוצבו בטייסת 7744 שהוקמה
באגם גרום.
מטוסי המיג, שהוטסו על־ידי טייסים אמריקאים,
השתתפו באימונים מיוחדים שנערכו במדבריות נוואדה.
במהלך האימונים הסודיים, שקיבלו את שמות־הקוד
"האב דריל" ו״האב דונאט", נערכו קרבות מדומים בין
המינים לבין מטוסי קרב אמריקאיים מדגמים שונים.
אימונים ייחודיים אלה איפשרו לטייסי חיל־האוויר האמ־
ריקאי להתמודד מול המטוסים המתקדמים ביותר של
בריה״מ, ולרכוש ניסיון חשוב בלחימה אווירית נגדם.
אחד המקרים המוזרים ביותר של נפילת מיג בידי
האמריקאים, לא היה תוצאה של מבצע מתוחכם של
הסי.אי.איי.. במקרה זה המטוס פשוט"נפל" מהשמיים.
ח־6 בספטמבר 6791 היה יום שיגרתי בשדה־התעופה
האקודט שבצפון יפאן. הקברניט של מטוס־הנוסעים
"בואינג 727" הורה לנוסעים לחגור חגורות בשעה שהחל
בשלבים שלפני ההמראה. הזמן היה קצת אחרי השעה
אחת וחצי בצהריים. הדיילות התיישבו במושביהן והמ-
טוס החל בנסיעה מהירה על המסלול. לפתע הבחין
קברניט ה״בואינג" בעצם כסוף שחדר מבעד לעננים ונע
במהירות לקראתו. המחשבה הראשונה שעברה בראשו
של הקברניט היתה שמטוסו הולך להתנגש בעצם, והוא
החל להתכונן לנחיתת חירום. העצם הכסוף נע לקראת
התנגשות עם הייבואינג", כשברגע האחרון הוא ביצע
פנייה חדה וחלף במהירות מעל מטוס־הנוסעים הגדול.
העצם הכסוף טס במהירות של כ־004 קמ״ש בשעה
שגלגליו פגעו במסלול. מחלקו האחורי יצא מצנח והוא
נעצר בחריקת בלמים. בשלב זה יכול היה קברניט
לראות שהעצם הכסוף היה מטוס קרב. אולם,
,
ה״בואינג׳
בכל שנותיו כטייס מטוסי־נוסעים, הוא לא ראה מטוס
כזה.
מכוניות הכיבוי וההצלה של שדה־התעופה נעו במהי-
רות לעבר המטוס המוזר. ממרחק של מספר מטרים הם
יכלו לראות בבירור את סמל הכוכב האדום שהיה צבוע
בגדול על זנבו הכפול. חופתו של המטוס נפתחה, והטייס,
שלבש סרבל טיסה צבאי, יצא ממנו והרים את ידיו כאות
של כניעה. מנהל שדה־התעופה מיהר להתקשר לשירותי
הביטחון.
אנשי המודיעין הראשונים שהניעו למטוס לא יכלו
להסתיר את התרגשותם. המטוס שחנה על מסלול נידח
של שדה־התעופה היה גולת הכותרת של חיל־האוויר
הרוסי באותו הזמן. היה זה מטוס קרב חדיש מסוג מיג־
52 "פוקסבט". טייסו של המטוס, לוטננט ויקטור באלר
קו, הודיע על רצונו במקלט מדיני.
חשוב להסביר מדוע עריקתו של באלנקו נחשבת
לאחד מאוצרות המודיעין החשובים ביותר, שנפלו לידי
האמריקאים במהלך המלחמה הקרה. מטוס המיג־52 הו-
פיע לראשונה בפומבי תשע שנים לפני עריקתו של בא־
לנקו, ומיד עורר עניין רב אצל אנשי המודיעין האמרי-
קאים. המטוס התאפיין בביצועים טובים בהרבה מאלה
של מטוס הקרב האמריקאי המתקדם ביותר באותה
תקופה, ה־4-ז"פאנטום". בפעם הראשונה מזה זמן רב,
היתה בידי הרוסים מערכת נשק מתקדמת יותר מאשר
כל מערכת מערבית דומה. עריקתו של באלנקו העניקה
לאמריקאים הזדמנות יוצאת דופן לבחון את מיטב הטכ-
נולוגיה הרוסית.
אנשי מודיעין אמריקאים, שהגיעו להאקודט זמן קצר
לאחר נחיתת המטוס, מיהרו לפרק ולהעמיס אותו במטוס
"גלאקסי", שהמריא לבסיס אמריקאי ביפאן. מומחים
c-5
מהסי.אי.איי. ומהיל־האוויר האמריקאי פירקו את המטוס
לגורמים וצילמו את כל חלקיו. לאחר־מכן הורכב המטוס
ונערכה בחינה מקיפה של מערכותיו השונות. טייסי ניסוי
אמריקאים ביצעו ככל הנראה מספר טיסות ניסוי על המי
טוס, במהלכן נבחנו ביצועיו. ב־21 בנובמבר, 76 ימים
לאחר שערק, נמסר מטוס המיג לידי הרוסים. המטוס
הועמס על ספינה רוסית, שהשיבה אותו לבריה״מ.
האמריקאים החליטו להשיב את המטוס לידי הרוסים,
כדי שלא ליצור מתח בינלאומי מיותר. לעומת זאת, הח-
ליט הממשל האמריקאי להעניק מקלט מדיני לבאלנקו.
הטייס הרוסי נחקר במשך תקופה ארוכה על־ידי מומחי
מודיעין אמריקאים, והמידע שמסר איפשר ליצור תמונה
מפורטת על הנעשה בחיל־האוויר הרוסי.
במטרה להסוות את הפעלתם של מטוסי המיג ושל
מטוסים רוסיים אחרים על־ידי חיל־האוויר האמריקאי,
הוענקו להם ציונים חדשים. כאשר התפרסם כי מטוס
F-117
הקרב החמקני של "לוקהיד" קיבל את הציון
"נייטהוק", תהו רבים איזה מטוסים קיבלו את הסימון
ועד ל־611-ק. זאת, בהתחשב בעובדה שהמטוס
F-112
F-111
האחרון בסידרת היימאה" היה מטוס התקיפה
"ארדוורק", של חברת"ג׳נרל דיינמיקס". מפרטים שהת-
פרסמו באחרונה עולה, כי הסימונים החסרים ניתנו למטר
סיה הרוסיים של טייסת 7744.
דליפה ראשונה בדבר קיומה של טייסת 7744 היתה
בשנת 489ו. מטוס מינ־32 של הטייסת התרסק במהלך
טיסת אימונים שהתקיימה בבסיס נליס, ב־62 באפריל.
טייס המטוס, לוטננט־ג׳נרל רוברט בונד, סגן מפקד פיקוד
המערכות של תיל־האוויר האמריקאי, נהרג בתאונה.
האמריקאים ניסו להסתיר את נסיבות התאונה, אולם
העובדה שקצין בכיר מאוד נהרג במהלכה מנעה מהם
זאת ופרטים מעטים על הטייסת דלפו לתקשורת האמרי-
קאית.
עם סיום המלחמה הקרה, ובעקבות קיצוצים נרחבים
בתקציב חיל־האוויר, הוחלט במהלך שנת 9891 לסגור
את טייסת 7744. להחלטה תרמה גם העובדה, שהמטר
סים סבלו מרמת כשירות נמוכה, בשל מחסור מתמיד בח-
לפים מתאימים. מטוסי הטייסת הועברו לבסיס אדו־
ארדס, שם הם מאוחסנים עד היום תחת מעטה של סו-
דיות.
למרות שחיל־האוויר האמריקאי לא אישר מעולם
בפומבי את קיומה של טייסת"הכובעים האדומים", מר
דים רבים במערכת המודיעין האמריקאית, כי חשיבותה
של הטייסת לשיפור היכולת הצבאית האמריקאית בזמן
המלחמה הקרה היתה רבה. המידע שנצבר במהלך האימו-
נים המשותפים של מטוסי הטייסת עם מטוסים מטייסות
אחרות של חיל־האוויר האמריקאי, איפשר לאמריקאים
לפתח אמצעי נגד, שהעניקו להם יתרון על פני הרוסים.
אחת השאלות שנותרו פתוחות עד היום, היא כיצד
הצליח הסי.אי.איי. להשיג את המטוסים השונים. אולם,
בדבר אחד אין ספק: כאשר יתפרסמו הפרטים המלאים
על אותם מבצעי"חטיפה" עלומים של הסי.אי.איי. ניתן
יהיה להפיק סרטי גייימס בונד חדשים רבים.
71
