גילו אנשים מתחילים ליהנות מה ש ק ט
ומהשלווה: הילדים כבר גדולים, הקריי־
j.
רה יציבה, יש זמן לטפח תחביבים רנו־
יל,
עים. אבל ברוך דותן, בן 85, אב לשלושה
{
בנים, בונה ומטיס אולטרה־לייטים ומטו־
B
סים קלים.
ולא שהיה לו איזה קשר הדוק לנושא התעופה. בצבא
שירת בצנחנים, באזרחות הוא איש מחשבים. הרומן שלו
עם האולטרה־לייט התחיל בגיל מאותר מאוד יחסית, 25.
"בגיל צעיר הייתי מנוי על בטאון חיל־האוויר", הוא מס-
פר, "אבל ההתעסקות שלי בתעופה היתה מוגבלת. לא
בניתי טיסנים, לא הרכבתי דגמים, לא היתה לי שאיפה
מיוחדת לטוס".
התחביב המקורי ש ל דותן היה בכלל שיט. בתחילת
שנות השבעים למד לשוט על מפרשיות, התקדם לדרגת
סקיפר והיה בעליה של סירת מפרש גדולה.
"בשנת 1791 ראיתי סירת מפרש, וחשבתי שהילדים
יהנו מאוד אם אבא של ה ם יידע לה ש י ט סירה, ויוכל
לקחת אותם להפלגות קצרות. עשיתי קורס־שיט, הו-
צאתי את כל הרשיונות הדרושים, והנעתי עד לדרגת
סקיפר, קפטן ש ל סירת מפרש. קניתי סירת מפרש קטנה
בעלת תורן ומפרש בודד, והילדים היו מרוצים עד הגג.
לאט לאט זה התפתח לתחביב רציני, למדתי והתקדמתי
יותר ויותר, ורכשתי עם חבר סירת מפרש רצינית, באורך
של כ־03 רגל. זו עדיין לא היתה יאכטה, אבל זו היתה סי-
רה מכובדת. הייתי מפליג הרבה, לפעמים עד לקפריסין
ולתופיה הדרומיים ש ל תורכיה".
בשלב מסוים החליט השותף של דותן למכור את חלקו
בסירה. דותן המשיך לשוט, אבל התחביב הלך ודעך, וב-
מקביל, התעורר אצלו תחום התעניינות חד ש - טיס. בשנת
989ו, לאחר תקופה של התלבטות, החליט להוציא רש־
יון־טיס על אולטרה־לייט. "אנחנו משפחה ספורטיבית",
הוא אומר. "חוץ מתחביב השיט, יש לכל שלושת הבנים
שלי רשיון צלילה. החלטתי שאני הולך לקורס־טיס ומנ-
סה להוציא רשיון על אולטרה־לייטים. אשתי לא התנגדה,
הילדים תמכו. בהתחלה חשבתי שאולי אני מבוגר מדי
בשביל העסק הזה, ולכן רציתי רק לנסות.
״השתתפתי בקורס שנערך בבית־ספר לאולטרה־ליי־
טים, במינהת שבין נתניה לטול־כרם. לפי החוק, כדי לק-
בל רשיון, צריך לצבור 61 שעות טיסה עם מדריך, ולפ-
חות ש ש שעות סולו. במקביל, עוברים בחינות עיוניות.
התחלתי את הקורס בסוף נובמבר 88׳, ובמרס 98׳ כבר
היה לי רשיון־טיס על אולטרה־לייט".
דותן, מטבע הדברים, היה החניך המבוגר ביותר בקורס
שלו. נם כיום הוא בין האנשים המבוגרים בארץ שמטי־
סים אולטרה־לייטים. "נדמה לי ש י ש רק עוד אחד או
שניים מבוגרים ממני", הוא אומר. "למדריכים שלי זה
לא נראה מוזר שאני מתחיל ללמוד בגיל כל־כך מבוגר.
אחד מהם, שלומי ברוש ז״ל, שהיה בערך בגילי, הוא
אחד מהאנשים שנתנו דחיפה עצומה לענף התעופה הזעי-
רה בארץ. הוא היה טייס של חיל־האוויר ו׳אל־על׳, והוא
זה שהביא לארץ, בשנת 2891, את האולטרה־לייט הרא-
שון, שנראה אז כמו ערימה של כמה צינורות וחתיכת בד
עם מנוע ומדחף. הוא היה ההוכחה החותכת בשבילי, שנם
מבוגרים יכולים להטיס אולטרה־לייטים".
עוד הוא מסיים את הקורס ועובר בהצלחה את הבחי-
נות הדרושות, נדבקו שלושת בניו, בגילאי 72,13 ר33,
בחיידק הטיסה, והחליטו גם הם להוציא רשיון־טיס
באולטרה־לייט. הם נרשמו לקורס, עברו את הבחינות
העיוניות - וסיימו בהצלחה.
לאחר שהוציא את רשיוךהטיס, החליט דותן לקנות
מטוס. כטייס חד ש וחסר ניסיון בחר להתחיל עם אולט־
רה־לייט פשוט וזול יחסית, ה־004-ד0, מתוצרת חברת
"קוויקסילבר" האמריקאית. בשנת 98׳ עלה לו המטוס
מעט יותר מ־000,9 דולר, כמחירו של רכב טוב ולא יקר
מדי. "המטוס הגיע מפורק כקיט", מספר דותן, "וביקשתי
מהסוכן שמייבא אותו, שידאג נם להרכבתו. כל הרכבה
כזו מלווה בהרבה אישורים ש ל אנשי מינהל התעופה
האזרחית, שבאים לבדוק את המטוס פיזית, לפני שמאש-
רים לך לטוס איתו".
את טיסת הסולו ע ל האולטרה־לייט החדש, ביצע
ח ת ן מיד לאחר שקיבל את האישורים לתקינות המטוס.
במשך הט י ס ה ליווה אותו מדריך מה ק ר ק ע , כיוון
שה־004-־ו0 הוא מטוס תד־מושבי. "הטיסה באולטרה־
לייט היא הדבר האמיתי", הוא אומר בהתלהבות. "אתה
טס חשוף כולך, יושב על כסא ומדחף בלבד, תלוי באוויר
על שתי רצועות, וטס בגובה נמוך מאוד. זה הדבר הכי כי-
פי שיש. אתה מרגיש כמו ציפור באוויר, מריח את העשב,
ורואה את הכל מזווית אחרת".
אחרי חצי שנה ו־002 שעות טיסה על חאולטרה־לייט
- המינימום הנדרש מטייסים כדי שיוכלו להטיס איתם
נוסע - החליט דותן לקנות אולטרה־לייט חרש, דו־מוש־
בי. הפעם תיכנן להרכיב את המטוס לבד, ובכך החל
שלב חד ש בתחביב התעופה שלו - בניית מטוסים. המ-
, המיוצר בארה״ב על ־
s-12
טוס הבא היה אולטרה־לייט
ידי חברת "ראנס". את האולטרה־לייט הזה ניתן לרכוש
בשתי דרכים - מורכב או בקיט. "חשבתי שיהיה מעניין
יותר להרכיב את המטוס לבד, לפי ספר הוראות", אומר
דותן, "מה נם שכשאתה קונה קיט, הוא זול יותר. המטוס
עלה 21 אלף דולר".
בשלב הבנייה הקפיד דותן ע ל כל פרט ופרט. אחרי הכל,
לא מדובר בדגם של מטוס, אלא באולטרה־לייט אמיתי.
אחרי עבודה של 053 שעות, שהתפרסו ע ל שלושה חוד־
שים, עמד האולטרה־לייט החדש מורכב ומוכן לטיסה.
"עבדתי מסביב לשעון", מספר דותן, "בעיקר בסופי־
שבוע. את המטוס רכשתי עם שותף, אבל את עבודת
ההרכבה עשיתי לבד. בעיקרון, זו היתה יותר עבודת הר-
כבה מאשר ייצור. אחרי שהמטוס היה מוכן, כבר יכולתי
לטוס ביחד עם הבנים שלי. כש י ש אתך מישהו שחולק
את חוויות הטיסה, זה הרבה יותר מהנה".
אלא שלמטוס ה־21-5 יש בעיה מוכרת במנוע: ההספק
שלו חלש, והוא נוטה להתקלקל ולעצור מדי פעם באוויר.
תקלת מנוע כזו הביאה את דותן לנחיתת האונס הראשונה
והיחידה שלו, עד היום. "טסתי עם חבר מעל איזור
יוקנעם", הוא מספר. "בשלב מסוים ניסיתי לפתות מיצי
ערת ולתת עוד קצת כוח למנוע, אבל הרגשתי שהוא
לא מניב. ניסיתי עוד כמה פעמים, וכשזה לא עבד, הבנתי
שיש בעיה. דיווחתי מיד בערוץ הקשר הפתוח על נחיתת
אונס, והתחלתי לחפש מקום טוב לנחות. במשך כל קורס־
הטיס מלמדים אותנו, שטייס האולטרח־לייט צריך תמיד
להתכונן לנחיתת אונס, נם כשהוא נמצא באמצע טיסה
רגילה. הורדתי את אף המטוס כדי לצבור מהירות, ומי
צאתי שד ה לנחות בו. פניתי ימינה בעדינות, לא הדוק
מדי, וניגשתי לנחיתה. תוך כדי הנחיתה המנוע, שנם
ככה קירטע, כבה לגמרי. למזלנו, לא קרה כלום, לא לנו
ולא למטוס. אני עצמי לא הרגשתי שום מתח או פחד במ-
הלך האירוע. הנוסע שלי, שאפילו לא ידע שאנחנו מבצ-
עים נחיתת אונס, לא הבין מה קורה, וחשב שסתם נחתנו
כדי להתרענן. את ההלם הוא חטף ע ל הקרקע, אחרי
שסיפרתי לו מה באמת קרה".
והחל לחפש
^-12־
אחרי נחיתת האונס מכר דותן את ה
מטוס אמין יותר. הבחירה נפלה על הנירסה המשופרת
של אותו מטוס, המצוידת במנוע חזק ובעל הספק גדול
יותר. לאור הניסיון שצבר, החליט דותן לוותר נם הפעם
על שירותי ההרכבה ש ל החברה המייצרת, ולהרכיב את
המטוס לבד. התהליך היה קצר יותר: אתרי 082 שעות
עבודה, ניצב המטוס החדש כשהוא גמור ומוכן לטיסת
החדש נשאר אצל דותן כשנתיים וח-
s-
12־
n .
הסולו שלו
צי, עד שהחליט לרכוש מטוס חדש וגדול יותר.
הבחירה, ועימה אתגר ההרכבה החדש, נפלה על מטוס
, מתוצרת חברת "זן־איר" הקנדית. ה־
STOL
cn-701־n
, אולטרה־לייט בעל יכולת ייחודית להמראה ולנ-
STOL
חיתה ממסלולים קצרים ביותר, היווה פריצת דרך רצינית
לעומת האולטרה־לייטים הקודמים שבנה דותן. האולט־
רה־לייט, שנואה כמו מטוס קל לכל דבר, מהיר מהאולט־
רה־לייטים הרגילים, ומסוגל לשאת שני נוסעים ומטען
רב יותר ש ל דלק. הפעם, החליט דותן, הוא לא יסתפק
בהרכבה בלבד, אלא יבנה את המטוס מחומרי הגלם, כש־
לעזרתו עומד רק ספר הוראות עב־כרס. הפעם הוא עמד
בפני תהליך ייצור של ממש, כשלפניו פרויקט ארוך ומי
סובך.
"בשלב מסוים הבנתי שמיציתי את מע ט פ ת הטיסה
של האולטרה־לייט הרגיל", אומר דותן. "נמאס לי לטוס
לאותם מרחקים, באותו פרק זמן מוכר, ונם הגיל עושה
את שלו: כבו לא היה לי נעים להיתלות בין שמיים לארץ
ע ל כיסא ומדחף. צברתי די ניסיון בהרכבת מטוסים,
והרגשתי את עצמי כשיר לבצע את המשימה הזו".
התוכניות וחומרי הגלם ש ל המטוס הניעו לארץ לפני
שנה, בכמה ארגזים שהכילו פחים ופלטות אלומיניום.
בנוסף, הגיעו גם כמה חלקים משלד המטוס, שהרכבתם
80
