בבניית
"השקעתי
7,200
הזה
המטוס
שעלת עבודה׳/ אימי
)בתמונה(
דותן
בדלן
דרשה ריתוך. חוץ מכל אלה - הכל הניע במצב הגולמי וה-
ראשוני ביותר שלו.
"עשיתי הכל לבד", משחזר דותן. "כל כיפופי הפח,
ההברגות השונות, בניית הגוף והכנפיים, הרכבת תא
הטייס והמנוע - הכל נעשה בעבודת נמלים קשה. הייתי
צריך לקנות לעצמי את כל כלי העבודה ולייצר הרבה חל-
קים למטוס ־ לחתוך, לכופף, לשייף, לחבר. בשלב הזה
כבר יצאתי לפנסיה, והקדשתי את כולי לעבודה על המ-
טוס. השקעתי למעלה מ־002,1 שעות עבודה.
"חיתה בבניית המטוס הזה הרבה חדוות יצירה. האמת
היא, שחשבתי שזה יהיה פחות מסובך ושזה יקח פחות זמן.
היו כמה מקרים שכמעט נשברתי ושאלתי את עצמי בשביל
מה אני צריך את זה. אבל לפני חודש וחצי עמד לפני, על
רצפת ההאנגר, מטוס מוכן, ואחרי שהוא נבדק עשינו לו
טיסת סולו, עם שטיפה מסורתית שבאה בעקבותיה. הרבה
אנשים פירגנו לי על המטוס הגמור, וזו הרגשה של סיפוק
עצום. מה שראיתי בתור תוכניות וחלקי מתכת ופח, הפך
מול עיני למטוס אמיתי. דברים שתוך כדי בנייה ישבתי וח-
שבתי עליהם, באים עכשיו לידי ביטוי באוויר, בטיסה".
בהאנגר היחיד ש ל מינחת האולטרה־לייטים בתולות
חוף הים של ראשון לציון, מסיים דותן להבריג למטוס
את חופת תא הטייס, העשויה פלסטיק שקוף וקשית.
רק אתמול סיימו לצבוע את המטוס החדש, ולשם כך
פירק דותן את הדלתות, את מכסה המנוע ואת תופת
תא הטייס. עכשיו הוא מתרוצץ במסירות מסביב למטוס
הנוצץ, מבריג פה עוד בורג אחרון, וממרק שם עוד שעון
על הפאנל הקטן שנמצא בקוקפיט. לאחר־מכן הוא דוחף
בכוחות עצמו את המטוס הקטן החוצה, מתוך ההאנגר
לעבר מסלול ההמראה הקצר.
יום חם היום, עם מזג־אוויר אביך וראות לקויה, ולכן
נסתפק בכמה הקפות מסביב לשדה־התעופה, רק כדי לק-
בל את ההרגשה של הטיסה במטוס ש ל דותן. חובשים
קסדות טיסה, נקשרים, עורכים סבב בדיקות קצר לפני
ההמראה ומתניעים. דותן מקבל אישור המראה ממגדל
הפיקוח של בסיס פלמחים, שהמרחב האווירי שלו מכסה
את המינחת הקל בראשון לציון. הוא מסיע את המטוס
לקצה השני של המסלול, פותח מיצערת והמטוס רץ על
המסלול לאורך של לא־יותר מ־05 מטר, וממריא בקלות.
ההרגשה באוויר בטוחה, בדיוק כמו בכל מטוס קל
אחר. אין רעידות, אין זעזועים, טיסה חלקה. למטה, ב-
מרחק של 002 רגל, נשקף הנוף הפחות מרשים של אנמי
החימצון של ראשון לציון. מימין, על אף האובך הכבד,
אפשר לזהות את קווי המיתאר של עיר הקניונים, ומשמא-
לנו נמצא הים.
דותן שקט, ממעט לדבר במערכת הקשר הפנימית
המותקנת במטוס. הוא מתרכז במלאכת ההטסה ומאוכזב
ממזג־האוויר, שמונע ממנו להפגין קצת יותר ביצועים וי-
כולות של ה׳יבייבי" שלו. הסטיק עצמו ממוקם באמצע
, כך שניתן לאחוז
Y
תא הטייס, ובנוי בצורה ש ל האות
בו משני צדדיו, ולהטיס את המטוס נם מהמושב הימני
ונם מהשמאלי.
אנחנו עורכים חמש הקפות מסביב למינחת הקטן וס-
ביבותיו, ואחר־כך ניגשים לנחיתה. המטוס הקטן מנמיך,
וניגש לנחיתה בזווית התקפה די גבוהה. הנגיעה במסלול
חדה, והמטוס מיטלטל וקופץ מספר פעמים לפני שהוא
מגיע לעצירה מוחלטת, שוב, לא יותר מ־05 מטר אחרי
הנגיעה הראשונית במסלול.
"עיקר הכיף שלי באולטרה־לייטים זה הטיולים בכל
הארץ", אומר דותן. ״טיולים הם תחביב ישן שלי, והטיסה
נותנת לזה מימד חדש ושונה לחלוטין. אולי עכשיו, עם
המטוס החדש, שהוא יותר סגור ובטוח, גם אשתי, שלא
כל־כך מתלהבת מהטיסה באולטרה־לייט, תסכים לטוס
איתי. במסגרת עמותת התעופה הזעירה הפועלת בארץ,
פועלים למעלה מ־סו ו כלי טיס, ומתקיימים הרבה טיולים
מאורגנים לכל מיני מקומות בארץ ומחוצה לה. מתכננים
נתיב טיסה, לוקחים דלק, אוכל ושתייה, ויוצאים לפיקניק
שיכול להימשך כמה ימים. לפעמים משתתפים יותר מ־06
כלי טיס כאלו בטיול אחד. לפני מספר שבועות ערכנו,
בתיאום עם רשויות התיירות של מצרים, טיול בסיני ובי
מנזר סנטה־קתרינה, וברגע שניתן יהיה להסדיר דבר דומה
עם הרשויות הירדניות, אנחנו מתכננים טיול לפטרה".
ומה הלאה? דותן עדיין לא החליט. תחביב חדש הוא
לא מצא, וסביר להניח שבעתיד הקרוב הוא יתמקד בטי-
סה. "לכל אלו שרוצים להתחיל להתעסק באולטרה־
לייטים", הוא אומר, "יש לי רק עצה אחת - התחילו מיד.
זה תחביב נפלא, עם הרבה סיפוק והנאה. מחירו של אול־
טר ה ־ ל י י ט ממוצע לא עולה ע ל מתירה ש ל מכונית
ממוצעת, וגם עלויות האחזקה לא גבוהות. זו הטיסה
האמיתית. וכשאתה מכיר כל בורג ופיסת מתכת מהמכונה
שאתה מטיס, כל העניין נעשה הרבה יותר כיף״.
יש לך תוכניות לבנות מטוס גדול יוחרז
"תן ליהנות קצת מהמטוס החדש, לטוס ולטייל איתו,
ואחר־כך נראה. העתיד פתוה, ואני מתכנן להמשיך לטוס
ולבנות מטוסים כמה שרק אוכל".
ו8
