של
ג׳וי הלייט, טייס ניס1י
נאס״א, מדגמן את החליפה
טייסי
שלובשים
המייחדת
ה־2-/1 געת טיסלת בנינה וב
מיתתם שמור היטב, הממוקם במפעלה
של יצרנית המטוסים האמריקאית
"לוקהיד", מצוי אחד ממרכזי המחקר
והפיתוח המיוחדים והסודיים ביותר
B
בעולם. שמו הרשמי של המרכז הוא
"מחלקת הפיתוחים המיוחדים" של
"לוקהיד", אולם האנשים היושבים בו מכנים אותו"מפעל
המאשים", וכך הוא מוכר גם בעולם התעופה.
המהנדסים היושבים ב״מפעל המאשים", אחראים על
פיתוח מספר רב של טכנולוגיות מיוחדות מאוד, שמרביתן
מוגדרות בסודיות, למרות שפותחו לפני שנים רבות. בין
הפיתוחים החשובים והמוכרים של המפעל ניתן למצוא
, המוכר גם כ״ציפור
SR-71
את מטוס הריגול המפורסם
נייטהוק. המי
F-117
השחורה", ואת מטוס הקרב החמקני
טוסים הללו, המשלבים טכנולוגיות שפותחו במיוחד
עבורם, מוגדרים במטוסים ששינו את פניה של התעופה
הצבאית.
אולם, המטוס המפורסם ביותר של"מפעל הבואשים",
איננו דווקא המטוס המהיר בעולם או המטוס החמקן
1, המכונה"דראגון ליידי", אשת הד-
>2־
הראשון. מטוס ה
רקון, פותח בשנות החמישים כמענה לבעיה קשה מאוד
בתחום האיסוף המודיעיני מעל בריה״מ. גם היום, 04
שנה לאחר טיסת הבכורה שלו, ממשיכים מטוסי ה־2-ע
לטוס מעל מדינות שונות בעולם, ולאסוף מידע מודיעיני
רב־חשיבות.
תיכנונו של ה־2-י1 החל כרעיון בראשו של קלי ג׳ונסון,
מנהל"מפעל הבואשים", ואחד ממומחי התעופה הגדולים
בכל הזמנים. ג׳ונסון החליט לנסות ולפתח מטוס ריגול
שיטוס בגובה של ב־02 ק"מ, נובה שנחשב חסר־תקדים
בשנות החמישים. הוא היה משוכנע, כי טיסה בגובה כה
רב תגרום למטוס להיות חסין כמעט לגמרי מול מטוסי
הקרב הרוסיים, תגדיל את סיכוייו לסיים את המשימה
ותאפשר לו לטוס מעל האזורים המוגנים ביותר בעולם.
הבעיה העיקרית בעת תיכנון מטוס הריגול הזה היתה,
שבגובה רב כל־כך, מפיק מנוע סילון שישה אחוזים בלבד
מהדחף שהוא מפיק בגובה פני הים. כדי להפיק מספיק
דחף, שיאפשר למטוס לטוס בגובה רב ובמהירות סבירה,
יש להפעיל על המנוע מאמץ גדול מאוד, ומאמץ פירושו
צריכת דלק גבוהה. אולם, צריכת דלק גבוהה, מפחיתה
בצורה משמעותית את טווח הטיסה של המטוס. הפיתרון
ההגיוני לכך היה להגדיל את כמות הדלק שהמטוס יישא.
וכך נוצרת בעיה נוספת: הגדלת כמות הדלק גורמת לע־
ליית משקלו של המטוס, עלייה שמחייבת תוספת דחף
למנוע. הבעיה מסתבכת עוד יותר עקב העובדה שבגובה
רב האוויר דליל, ולכן יש פחות עילוי וקשה יותר לשלוט
במטוס.
הפיתרון של חברת "לוקהיד" לבעיות אלה, שנראו
בתחילה כבלתי פתירות, היה לתכנן סוג חדש לגמרי
של מטוס, שישלב תכונות של דאון עם תכונות של מטוס
סילון. המטוס, כך היה התימון המקורי, יתאפיין בקלות
משקל ובעילוי של דאון, ובמהירות ובטווח של מטוס סי-
לון.
בתחילה התכוונו ביילוקהיד" להשתמש במטוס הקרב
המפורסם של החברה, ה־401-ז סטארפייטר, כבסיס למי
טוס החדש, אולם לבסוף החליטו ללכת על תיכגון
חדש לגמרי. קלי גיוגסון פנה לסוכנות הביון המרכזית,
הסי.אי.איי. והציג בפני העומדים בראשה את התוכניות
CL-282
של המטוס החדש, שק י ב ל את הסימון
"אקוואטון". ראש הסוכנות, אלן דאלס, התלהב מהתוכי
ניות, והחליט להציגן בפני הנשיא דוויט אייזנהאור. יום
לפני חג ההודיה של 4591, הוצגה התוכנית בפני הנשיא,
שמיהר לאשרה. הנשיא ידע, כי ארה׳׳ב זקוקה, ובדחיפות,
למערכת שתאפשר לאסוף מידע עדכני על המתרחש
בבריה״מ.
המאמץ לאסוף מודיעין אווירי על בריה״מ החל זמן
קצר לאחר מלחמת־חעולם השנייה. החל משלהי שנות
74
