במובן שאת האמונים במטוסים אלה היינו עושים בנוסף, ולאחר
ההדרכה שהתקיימה ביום ששי אחח״ צ על חשבון חופשת שבת.
למרות זאת היו טיסות אלה מהוות פורקן בא׳חבטיקה, מבנה
ואולי התפרקות ״גברית״ קרוב לבסיס לעיניהם הצופות של
הנשארים בבסיס — פעולת ראווה להעלאת המורל.
בשנים עברו, בתקופה שהייתה וחלפה, היתה התקשורת פחות
מסורבלת. זכור ל׳ הקשר האישי והפשטות: אין מזכירה, מחסור
במכונת כתיבה וציוד בכלל... תקופה אשר את הניחוח שלה
והנוסטלגיה אפשר לראות לדוגמא בפתק קטן אשר נכתב בכתב
ידו של מפקד חיל האוי ר דאז האלוף דן טולקובסק׳, זה היה פתק
ציון לשבח בשל ארוע שארע בתאריך 2591.11.61 . המראתי
במטוס סטירמן מסי 5172 כמדריך טיסה עם חניך בשם יום טוב,
לאחר ההמראה כאשר המטוס התרומם והחל לנסוק, חל קלקול
לפעול(,סגרתי המנוע ובצעתי נחיתת
אחד חדל
במנוע)צילינדר
אונס על אותו המסלול כאשר אני מספיק לפנות את המטוס
בסוף המסלול לתוך רחבת החניה של הטייסת בשלום. על זאת
)ציון לשבח(
GREEN ENDORCMENT —
קבלתי את מה שנקרא
אשר נכתב בכתב ידו של מפקד החיל. צורת הטופס וכתב היד
שלא נספג כראוי נשארים אצל׳ כמזכרת לאפיון תקופה שהיתה.
נזכר אני בתקופת הצנע, צוותי האויר בנוסף לשוקולד שכבר
הזכרתי, קבלו גם כל יום ביצה מספת לארוחת בוקר)אולי היום
לא יבינו זאת, אבל זה היה משהו באותה תקופה(. כל בוקר
עמדנו בחדר האוכל בתור לחביתר! )משתי ביצים(, הטבח היה אז
אברה׳ מל ה, ר מות הזכורה ל׳ עד היום כשם שזוכר אני את כל
חברי. כבן ששים היה,ערירי, ובכל סוף חודש עם קבלת
המשכורת היה נוסע לפתח תקוה ומשתכר... כל כך חיה מלא
אלכוהול שבצומת סירקין פיית בתור לטרמפ׳ היינו מלווים אותו
למכונית ביד, שכן האורות היו מסנוורים אותו. כאשר ביקשתי
ממט בבוקר שיבחר ל׳ שתי ביצים גדולות, ענה ל׳ — ״מה אתה
רוצה שתרנגולת תקרע את התחת בשבילך״?
