ב־92 לאוקטובר 2591 במפגן ליום חיל האוי ר בהיותי עלם צעיר בן
02,טייס בחיל ה׳אויר הישראלי השתתפתי בתרגיל ראווה של
צליפה למטרה על חוף ים תל־אביב. המטרה היתה סירה שעמדה
בים במרחק מה מהחוף. היינו 4 טייסים ברביעית מטוס׳ ספיטפ״ר
באשר הטייס המוביל היה עזר ויצמן והשלשה הנותרים היינו אגסי
גולדנברג דיל ואני. בצעם את התרגיל אולם חלק
יעקב,לסי
החטיאו, נפלו על החוף וגרמו ל נ׳ פוצ׳ שמשות רבים.
מהפצצות
תחקיר המקרה אישר שאב/ אחד הטייסים החטיא המטרה...
תאונה אחרת ארעה ביום 51 ליוני 3591 בהיותי מדריך טיסה על
מטוס אמונים מדגם פוקר 11 5מסי 3213 עם חניך טייס עמרם
קברניט ב״אל־על״(. המטוס נרכש למטרת הדרבה
שמר)כיום
לשלב הראשוני כאשר החניך יושב לצד המדריך )לא כמו בסטירמן
החניך יושב מאחור בתא נפרד(. היה זה שם׳ שבן היה יתרון בכך
שלמדריך היה פקוח יותר טוב על תנועות החניך. המראנו לסדרת
אמונים כאשר בגובה בין שלושת אלפים לארבעת אלפים רגל ארע
פצוץ במטע ומיד המטע דמם. שמן רב הותז על שמשת החלון
הקדמי שחסם את הראות לחלוטין. כדבר ראשון עלה בדעתי
שננטוש את המטוס באשר החניך נוטש ראשון ואני אחריו. אך
בהרהור שני ובבדיקת השטח ראיתי שאני קרוב לשדה, הערכתי
שאספיק להכנס לשדה בגלישה. אולם נותרה הבעיה של הראות
קדימה, רק אם אצליח להוציא הראש החוצה, אתגבר על זרימת
הרוח ואוכל לראות. לאחר שהבחנתי שהדבר ניתן לבצוע, הכרזתי
חירום ופניתי לכוון השדה. הנחיתה בוצעה בשלום ללא בעיות
מיוחדות.
באפריל 4591 הועברתי לטייסת המוסקיטו, לאכזבתי הרבה.
למרות ההבטחות הרבות לא אפשר המצב בחיל האויר את בצוע
שאיפתי שכן טייסות המוסקיטו סבלו אבדות כבדות בט״סים והיה
צורך לשקם טייסות אלה בט״סים חדשים ובעלי נסיון. אני ואחרים
כמוני כמדריכי טיסה נמצאנו המתאימים ביותר באותו הזמן.
