כדי להגיע לבסיס ההדרכה שליד כפר סירקין עמדתי עם תרמילי
הגדול בצומת פתח תקוה — כפר סירקין. חיכית׳ לטרמפ׳ שיקה
אות׳ לבי ה״ס לטיסה. התבוננתי בהתרגשות ובהתפעלות במטוסי
אמון ראשוני בעל שתי כנפיים(, אלה גלשו
הסטירמן)מטוס
בלחישה ללא כח מנוע כאשר הם חגים סביב לשדה תוך כדי
הקפותלנחיתה. בכל מאוד׳ הרגשתי —אני רוצה
תרגולים של
להיות טייס! בדרכי לבסיס אחזה ב׳ שמחה ותקוה — חלום
שאולי יהיה למציאות.
לקורס טייס מסי 4 הגעתי באוגוסט 0591 יומיים לאחר פתיחתו.
יכולתי לחכות לפתיחת קורס חדש אבל למי יש סבלנות לחכות
עוד שלושה חודשים?! החניכים בקורס תרגלו תרגילי סדר ואני
צועד לקראתם, חדש מול הותיקים... יראת כבוד מלאה את כולי,
כעבור כמה שעות הייתי בתוכם — אחד מח ארבע׳ ם ושניים פרחי
הטייס.
בסוף 0591 , באמצע הקורס, עסקם בתרגול׳ סדר כחלק מהכנה
לטכס ענידת כנפיים לקורס מסי 2. כארבעים ושתיים שנים עברו
מאז ועדיין מהדהדת באוזני קללה עסיסית אומללה שהתפרצה
מגרוני כלפי חברי שצעד בקבוצה לפני... מצאתי עצמי בתא
המעצר שבבסיס נדון לשבועיים, הרס״ר שסבר שהקללה הופנתה
כלפיו הגיש תלונה ונשפטתי ע״׳ מפקד הבסיס ג. שוחט. לולא
עצת חברי הבוגרים, עזרתם ושתדלונתם ״למעלה״ לבקש מחילה
לא הייתי בין המסיימים של קורס זה )אם בכלל(. חזרתי לאימונים,
עציר משוחרר... כאשר אני משקיע מאמצים על מנת להדביק
הרבשבפיגור...
את החומר
IS
