טיסת הסולו הראשונה שלי על מטוס הסטירמן היתה מיוחדת
במינה. המדריך שלי היה סגן סם לוינסון מתנדב מרחם אפריקה
שלא דיבר עברית אלא אנגלית. סגן לוינסון דיל נספה בתרגול
ארובטיקה לקראת מפגן יום העצמאות הרביעי, בחוף תל־אביב
באשר פגע במים.
גישתו של סם בהדרכה חי תה גישה של טיפוס דרום אפריקאי,
נוקשה ולא מתפשרת. זכור ל׳ מקרה שלא הצלחתי לשמור
מהירות של 07 בטיפוס )פשוט לא הייתי מסוגל( והוא הטיל עלי
עונש להלך סביב שדה התעופה, מספר קלומטרים כאשר המצנח
חגור לגופי מתחת לישבן... כדי שלא אתחמק מהעונש הורה
למגדל הפקוח להסתכל ולפקח עלי במשקפת... עונש זה כמובן
לא הוסיף כבוד, לא עודד ולא היה לו כל קשר ותרומה למשא
הטיסת׳ •
\
ב־0591.21.6 במטוס 1372 יצאתי לטיסת מבחן עם הבוחן סרן
ישעיהו גזית. הטיסה בוצעה בתחושות ורגשות של חרדה. חרדה
מפני רוכשלון שאולי מצב טיסת׳ לא טוב ויתכן שאכשל. עובדתית
לא נמסר ל׳ שאני הולך למבחן סולו והייתי בטוח שאני יוצא
למבחן הדחה...
לאחר כמה נחיתות יצא הבוחן והורה ל׳ לעשות הקפה אחת סולו.
הוא הוסיף: ״בבלי, אם יהיה לך ספק הכי קטן בנחיתה אל תנחת
ואל תהסס ללכת סביב להקפה נוספת״. הייתי המום, חשבתי
שהוא מתבדח ולא ידעתי איך להגיב. מאחר והבוחן עזב את
המטוס והשאי רני לנפשי, התאוששתי מיד והבנתי סוף סוף,שאני
הולך לסולו ויש סכו׳ שבכל זאת אהיה טייס...
הסעתי את המטוס וי צבת׳ אותו להמראה, קבלתי אשור, פתחתי
מנוע והמראתי.
רעש מוזר נשמע לאוזני וחשתי רעידות ממנוע הסטירמן. חשבתי
שאולי משום שהמושב הקדמי ריק, נשמע הרעש אחרת והרעידות,
פנית׳ להקפה לפי המחלים שלמדתי והתיצבת׳
לי...
אולי נרמה
לנחיתה.
