על סיפונה של האילסטויוס
מוצבים מטוסי שי האדייד
)בצילום(.
FA2
מדנם
משופדים
המעושים חמושים בסילי
אוויר־אוויר מתקדמים מסוג
אמראם, המעניקים להם
יכולת יידוע משופדת
הפגנת נוכחות באוויר. הבחורים הטובים, חיילי האו״ם
שעל הקרקע, יודעים שאתה בסביבה אם יצטרכו עזרה.
הבחורים הרעים, מי שלא יהיו במדינה הזאת, יודעים
גם כן שאתה שם, וצריכים להיזהר שלא לפגוע בבחורים
הטובים ולתת לי סיבה לתקוף".
טייסי נאט״ו מצאו סיבות לתקוף כמה וכמה פעמים.
יותר מ־04 שנה התאמנה הברית הצפון־אסלנטית למלח־
מת־עולם שלישית, למלחמה כללית באירופה. אימונים
בלבד. המלחמה בבלקנים הביאה לנאט״ו את הפעילות
הצבאית הראשונה שלה. "אחד הדברים הגדולים של הש־
נים האחרונות הוא העוצמה והנגישות של התקשורת",
אומו קומנדר)אל"מ( פול גלוואן, קצין יחסי הציבור של
ויודע מה קורה בכל מקום
C.N.N.
הספינה. "אתה פותח
בעולם. כל מי שראה את התמונות מיוגוסלביה, לא היה
יכול להישאר אדיש".
"הפוליטיקאים, ששלחו אותנו לבוסניה היו מודעים
לכך", אומר לוטננט־קומנדר רובינסון. "גם בדעת הקהל
הבריטית יש קונסנזוס לגבי הנוכחות הצבאית הבריטית
בבוסניה. כל מי שראה את מה שהתרחש שם, ידע שחיי-
בים לעשות משהו. אי אפשר היה להתעלם ממה שקרה
שם".
המלחמה בבוסניה שברה שיאים של חוסר אנושיות,
של אכזריות, ואולי יותר מהכל, של חוסר טעם. אפילו
אנשי הצבא לא נשארים אדישים. "יש לי הרבה זכרונות
משם, אבל הזיכרון הכי חזק שלי הוא מאחת מטיסות
הסיור מעל סרברניצה. טסתי מסביב לעיר, שפעם היתה
עיר מוסלמית שלווה. טיסה בגובה נמוך, שבה אתה רואה
כפרים קטנים, כפרים ציוריים בני עשרה בתים, בוערים
כולם. במלחמה הזאת הם היו החזית, והם הופצצו".
קומנדר גלוואן ראה את התמונות האלה מהקרקע.
"במקום אחד אתה רואה כפר שליו ויפה, ושלושה ק"מ
משם נמצא כפר שלם שנמחק בהפגזות. זה זיעזע אותי.
אף פעם לא הייתי באיזור מלחמה לפני־כן. מאוד בולט
שהארץ הזאת היתה מדהימה ביופיה לפני המלחמה. עכ-
שיו זה השתנה. יצא לי לבקר באמור מוסטר. כל הפרב-
רים של העיר, שטח בנוי בגודל של חיפה, שכולו חורבות.
מראה מאוד מעציב. זה פשוט נורא לחשוב שכל זה קרה
רק כי מישהו לא אהב את הדת של האנשים שגרו שם".
השיט הזה הוא האחרון של לוטננט־קומנדר רובינסון.
כשתעגון שוב האילסטריוס ברציפי פורטסמות/ הוא יע-
זוב אותה, לקראת לימודים בבית־הספר לפיקוד ומטה של
הצי המלכותי. התפקיד הבא שלו יהיה על היבשה. בתפ-
קיד הזה, ובתפקידים שאחריו, הוא כבר לא יטוס יותר.
"שלא כמו בחיל־האוויר הישראלי, בצי המלכותי, ברגע
שאתה מסיים את התפקיד על האונייה ועובר לתפקידי
מטה, אתה מפסיק אוטומטית לטוס", הוא אומר, ואפשר
לזהות אף יותר מזיק של עצבות בעיניו.
"מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד רציתי לטוס. כש־
הייתי בן 02 ראיתי מודעה לגיוס טייסים לצי המלכותי.
זה נשמע לי מעניין, והתגייסתי. באותו זמן הצי הוציא
משירות את נושאת המטוסים היחידה שלו, שנשאה על
סיפונה מטוסי קרב, פאנטומים, והתגייסתי בידיעה שאני
הולך להטיס מסוקים. מטוסי סילון לא היו אופציה.
מאוחר, עדיין בקורס, נודע לי שהצי יקבל מטוסי סי
הארייר. הציעו לי להצטרף, והסכמתי.
"מאז, אני לא מפסיק ליהנות. אני מטיס סי האריירים
כבר 41 שנים וזה מרגש ומהנה, בדיוק כמו ביום
הראשון. לסי הארייר יש יתרון אחד ענק, וכל מיני חסרו-
נות קטנים שמאזנים אותו. זה מטוס הקרב היחיד שנמצא
כיום בשירות, המסוגל לנחות ולהמריא אנכית. העובדה
הזאת מאפשרת בניית נושאות מטוסים קטנות יותר, ולכן
גם יקרות פחות. מן העבר השני, כמו כל מטוס המראה ונ-
חיתה אנכיות )הנ״א(, המבנה האווירודינאמי שלו מגושם
ואין לו מבער, ולכן הוא תת־קולי. ההאצה שלו מאפס
ל־005 קשר היא מצוינת, והיא נם מאפשרת לנו לחמוק
מאיומים, אבל מעבר למהירות הזאת, אתה לא משיג הר־
או
F-16
בה. מהר מאוד אתה מגיע לקיר, שמטוסים כמו
, שמצוירים במבער, מסוגלים לחצות ללא קושי. זה
F-15
לא כל כך נורא. זאת פשוט מגבלה של המטוס שאתה
חייב ללמוד לחיות איתה".
הסי האריירים שעל סיפון האילסטריוס הם מן הדגם
המושבח של המטוס, ה־2גק. עיקר השינויים הוקדשו
לשיפור מערכת הנשק של המטוס, על־ידי החלפת
המכ״ם, ותוספת אפשרות לנשיאת טילי אוויר־אוויר
אמראם, מונחי מכ״ם אקטיבי, לטווח בינוני. "מה שהיה
קודם מטוס קרב ברמה מספקת, הוא היום מטוס איכותי:
היכולת שלנו היום גדולה בהרבה מזו שהיתה לנו בעבר.
"האמראם נותן לך יתרון גדול מאוד בקרבות אוויר,
בעיקר אם היריב שלך לא יודע שאתה שם, ומותר לך לי-
רות גם ללא זיהוי ויזואלי. אם אתה יורה עליו והוא לא
מודע לכך, מיד קיבלת את היוזמה בקרב. היוזמה היא
הכל בקרבות אוויר. אתה יכול להטיס דקוטה ולשנו ממ-
נה אמראם, וכל עוד שיגרת ראשון, והיריב מניב מול
הטיל ולא מולך, ואתה יכול לפנות לאחור ולהתרחק -
הכל פתוח. כך אתה נשאר בטוח. מאוד חשוב שנוכל
להיכנס, לפגוע, ולצאת מהר, כי אין לנו הרבה מטוסים".
האמראם נועד לאזן חיסרון משמעותי של הסי הארייר,
בכל הקשור לקרבות אוויר: חסרונו של המבער. שימוש
באמראם חוסך את הצורך להיכנס לקרב כזה. למרות ש-
דווקא בתסריטים כאלה מגלה הסי הארייר כמה מביצועיו
הייחודיים. וובינסון מסכים לאשר כי הפוטנציאל של המ-
טוס בקרבות אוויר צמודים הוא גבוה מאוד, וכושר הרי-
חוף שלו מאפשר לו לבצע תרגילי ׳תן לו לחלוף׳ - שנועדו
לסייע לטייס להסיט מטוס שנמצא בעמדת ירי מאחוריו
ולאפשר לו ׳להתיישב׳ על יריב - בצורה שעשויה להדהים
טייסים של מטוסי קרב קונוונציונאלים.
"גם כך אנחנו יכולים לנבור גם על מטוסי קרב המצוי-
דים במבער, כי המטוס הוא רק חלק מהמשוואה. לניסיון
של הטייס ולצורה בה הוא מפעיל את מערכת הנשק, יש
חלק מכריע בתוצאה הסופית של קרב האוויר. אם אתה
טס מול טייס שלא משתמש במערכת הנשק שלו כראוי,
אתה תביס אותו, שוב ושוב".
טייסי הצי צוברים ניסיון רב. בדרך כלל מבצע כל
טייס לפחות טיסה אחת ביום, וצובר כ־002 שעות טיסה
בשנה. האימונים מתקיימים מול מטוסים אחרים מה-
טייסת, וגם מול מטוסי הר.א.פ., או מול חילות־האוויר
של נאט״ו. את השהות בים האדריאטי, שם משייטת הס־
פינה כשהיא פועלת בבוסניה, ניצלו טייסיה כדי להתאמן
54
