ע 0 ק • א ו ו י ר
ב ח ד ש ו ת
! א י ר ו ע י ם
א נ ש י ם
אז מ• יהיה האסטרונאוט הישראלי הראשון?
שלושה חודשים אחרי
ההבטחה האמריקאית לשלב
אסטרונאוט ישראלי במעבורת
החלל, יצאנו לבדוק איך
מתקדמות ההכנות. תמונת
מצב: מועמד סופי עוד אין.
המשימה שתוטל על
האסטרונאוט אינה מוגדרת,
אבל כ־51 מועמדים כבר פנו
לסוכנות החלל הישראלית,
רובם טייסים יוצאי חיל•
האוויר. במרכז ניסויי הטיסה
של חיל־האוויר משוכנעים,
שהמועמד המתאים ביותר
חייב להיות טייכ ניכוי
בסוף חודש נובמבר 5991, במהלך מסיבת
עיתונאים משותפת של הנשיא קלינטון
וראש הממשלה פרס, התבשרו אזרחי ישראל
על כוונה אמריקאית לשתף אסטרונאוט
ישראלי באחת ממשימות המעבורת העתידיות
של נאס״א, ולטווח רחוק יותר, גם בפרויקט
תחנת החלל "אלפא". החזיון של אסטרונאוט
ישראלי, שירחף בחלל, ויעלה את ישראל
גם על מפת מערכת השמש, הלהיב את
דמיונם של רבים, והנושא נשאר מספר ימים
בכותרות. מתנדבים רבים, חלקם מדענים,
טייסים ובעלי רקע מקצועי מתאים, וחלקם
תמהונים, מיהרו להציע את עצמם לתפקיד
הנכסף.
שלושה חודשים אחרי ההצהרה החגיגית,
יצאנו לבדוק מה התקדם, ואם אפשר, גם
לברר מי יהיה האסטרונאוט הישראלי הראשון.
התחנה הראשונה שלנו היתה סוכנות החלל
הישראלית. סל״ה )סוכנות לניצול החלל(
הוקמה בשנת 3891 על־ידי משרד המדע,
כדי לבנות תשתית מתאימה לפעילות
ישראלית בחלל.
בסוכנות החלל הישראלית, מסתבר, לא
נעשתה עדיין פעולה ממשית להגדרת
המשימה שתעמוד בפני האסטרונאוט
הישראלי הראשון, ולא אותר מועמד
פוטנציאלי, ״עניין האסטרונאוט הישראלי,
הנמצא עדיין בחיתוליו, הוא רק חלק קטן
מעיסוקיה של סוכנות החלל הישראלית",
אומר אבי הר־אבן, מנכ׳יל הסוכנות. ״כעיקרון,
רוב הפרויקטים שאנחנו תומכים ומשתתפים
בהם הם כאלו שיש להם פוטנציאל לרווח
כלכלי. עדיין לא קיבלנו הוראה ממשרד
המדע לגבש תוכנית למחקר מדעי, שיתבצע
על גבי מעבורת החלל על־ידי אסטרונאוט
ישראלי, אבל הוצאנו ׳קול קורא׳ בקרב
קהיליית המדענים, כדי לקבל הצעות
למחקרים כאלו, כרגע אין לוח זמנים מתוכנן
לפרויקט. יתכן שכלום לא יתקדם במשך זמן
רב, וייתכן גם שנקבל בשבוע הבא טלפון
מלשכת ראש הממשלה, שיבקש לזרז את
העניין. מכל מקום, זה פרויקט גדול, שיחייב
תקציב נכבד".
ההערכה הרווחת היא שהאסטרונאוט
הישראלי לא ישמש דווקא להטסת המעבורת,
אלא כ״מומחה משימה", מדען המצטרף כדי
לבצע ניסוי או מחקר מדעי מסוים בחלל.
מרבית האסטרונאוטים הזרים שהצטרפו עד
היום לטיסות המעבורת האמריקאית, היו
מומחי משימה.
"יש שלושה סוגים של אסטרונאוטים״,
אומר הר־אבן. "יש אסטרונאוט של כבוד,
כדוגמת האסטרונאוט הסעודי שהצטרף
לטיסת המעבורת לפני מספר שנים.
לאסטרונאוט כזה אין שום ערך מדעי, מלבד
הכבוד שבהשתתפותו במשימת מעבורת. גם
בר־ת־המועצות, בעבר, שיגרה אסטרונאוט
סורי לתחנת החלל ״מיר״. לישראל, כמדינה
מערבית מתקדמת, אין ערך בשילובו של
׳נוסע׳ בטיסת המעבורת.
"הסוג השני הוא טייס מעבורת, ותפקידים
האימונים נערכים בבריכת מים מיוחדת,
ובתוך מטוס מטען של נאס״א, שתוך ביצוע
תמרונים מיוחדים מסוגל להגיע למצב,
שבו כוח המשיכה שבחלל בטנו מתבטל לזמן
קצר. כך, אגב, צילמו את סצינות החלל
בסרט "אפולו 31". בנוסף, מקבלים
האסטרונאוטים הכשרה בסיסית בהפעלת
מערכות מעבורת החלל.
"למומחה המשימה יש בדיר כלל הכשרה
מדעית בתחום הניסוי שאותו הוא עומד
לבצע בחלל", אומר הר־אבן. "ישראל שלחה
בעבר ניסוי על מעבורת החלל, שכלל
צרעות חיות, ונוהל על־ידי אחד מאנשי
הצוות. כיום אין לנו נושא ספציפי שאותו
היינו מעוניינים לבדוק בחלל, אבל אנו
פתוחים לרעיונות מכל מי שיש לו מה
להציע. במידה והניסוי יתאים לנו, נשב עם
המדען שיציע אותו, נבדוק את הפרויקט,
נקבע את הקריטריונים שלו, ואז נוכל
להגדיר איזה סוג של מדען או מומחה משימה
אנחנו מחפשים לתפקיד האסטרונאוט
הישראלי הראשון,
"מאז שפורסמה הכוונה האמריקאית, כבר
כאלה ממלאים באופן מסורתי רק
אסטרונאוטים אמריקאים, טייסי ניסוי
מאומנים, בוגרי חיל־האוויר והצי האמריקאי.
הסוג השלישי הוא מומחי המשימה, וסביר
להניח שהאסטרונאוט הישראלי יהיה כזה.
סל״ה, כצינור התקשורת הרשמי של נאס״א
בארץ, תאתר ותקבע מי יהיה מומחה
המשימה. הכשרת מומחי המשימה אורכת
למעלה משנה, ובנוסף להכשרה המדעית של
כל אחד מהם, הם עוברים אימונים כמו כל
אסטרונאוט".
הכשרת מומחי המשימה כוללת אימונים
שונים בתיפקוד בתנאי חוסר כבידה.
קיבלתי פניות מכ־51 אנשים, כ־08 אחוז מהם
טייסים, רובם יוצאי חיל־האוויר, העוסקים גם
כיום בתעשייה הבטחונית ורואים את עצמם
כמתאימים לתפקיד. גם לפני ההודעה של
קלינטון ופרס פנו אלי אנשים שראו עצמם
כמועמדים לטיסה בחלל, וקיבלתי לפחות
של חיל־
F-16
שלוש פניות כאלו מטייסי
האוויר".
למרות שהאפשרות שסוכנות החלל
האמריקאית תאמץ טייס של חיל־האוויר
הישראלי כטייס המעבורת נראית קלושה
יחסית, בחיל־האוויר עדיין לא מתייאשים. אם
ייבחר טייס לתפקיד האסטרונאוט הישראלי
הראשון, הוא יבוא מן הסתם ממנ״ט, מרכז
ניסויי הטיסה של חיל־האוויר. תנאי הכרחי
להטסת המעבורת הוא סיום קורס טייסי ניסוי
של היל־האוויר האמריקאי, קורס שאותו
עוברים מרבית טייסי מנ״ט.
"למרות הסיכוי הקלוש, פניתי למפקד
הבסיס וביקשתי להעביר דרכו מסר לראשי
החיל, שבמידה ויתעורר צורך למועמד
להטסת המעבורת, אנחנו הכתובת הטבעית
לפניות כאלו", אומר סא״ל מי, מפקד מרכז
ניסויי הטיסה של חיל־האוויר. "כבר קיבלתי
פניות משני אנשים בטייסת, טייס ניסוי
ומהנדס טיסה, שרואים את עצמם כמתאימים
לתפקיד".
כבוגר קורס טייסי ניסוי, מכיר סא״ל מ'
מקרוב את הדרישות מטייסי ניסוי שמועמדים
לתוכנית החלל. "קיימים בעולם המערבי
ארבעה בתי־ספר לטי־סי ניסוי. אחד שייך
לחיל־האוויר הבריטי, בו אני עברתי את
הקורס, אחד שייך לחיל־האוויר הצרפתי,
ושניים נמצאים בארה״ב, ושי־כים לחיל־
האוויר האמריקאי ולצי האמריקאי. הטייסים
המסיימים במקומות הראשונים בקורס טייסי
הניסוי באחר משני בתי־ספר אלו, מועמדים
אוטומטית לתוכנית החלל של נאס״א, וזה
גורם שמגביר מאוד את התחרות בקורסים
האלה".
קורס טייסי הניסוי כולל הכשרה קרקעית
בסיסית במקצועות טיסה ומדעים מדויקים,
כשבדרך כלל מומלץ שלטייסים יהיה רקע
מדעי כלשהו. הטייסים לומדים את עקרונות
הניסויים בטיסה, אווירודינמיקה מורחבת
ומתרגלים את השיטה הנכונה לכתוב ולהגיש
דו״ח ניסוי מפורט ומדויק. לאחר־מכן
עוברים הטייסים לשלב המעשי, שכולל שעות
טיסה רבות והכשרה כקברניטים על כ־03
סוגים של כלי סיס - מטוסי קרב, אימון,
תובלה, אולטרלייטים ומסוקים. בסוף הקורס
מקבלים הטייסים פרויקט סיום, הכולל
לימוד וטיסה על מטוס שאותו הם בקושי
מכירים.
״הטיסה בחלל שונה לחלוטין מטיסה
רגילה", מסביר סא״ל מי. "הטייס מתמודד
עם מצב של חוסר כבידה, בו אין משמעות
לאווירודינמיות. המעבורת מונעת על־ידי
דחף מהמנועים הרקטיים שלה, ויכולה
לטוס לכל כיוון. בנוסף, כל המראה של
המעבורת מלווה בכוחות ג׳י גבוהים, אם כי
לא יותר גבוהים מאלו שטייס קרב ממוצע
נתקל בהם, וכל נחיתה מתבצעת ללא
מנועים, בראייה, בדיוק כמו נחיתת אונם.
לכן אין ספק, שהאנשים המתאימים ביותר
למשימה הוו הם טייסי ניסוי. אם טייס
חיל־האוויר ייבחר לתוכנית החלל, הוא
יצטרף לבוא ממנ׳׳ט, ואני בהחלט מאמין
שהוא יוכל לבצע בהצלחה מלאה את
המשימות שמבצעים האסטרונאוטים
האמריקאים. הטיסה בחלל היא תחום חדש
יחסית בישראל, תחום מרתק ומלא
באתגרים, ואני בהחלט מקווה שחיל־האוויר
יוכל להשתלב בפעילות עתידית בתחום
הזח״.
עמיר רגב
12
