ע 0 קי או ו י ר
ב ח ד ש ו ת
ו א י ר ו ע י ם
א נ ש י ם
במבצע יוצא דופן חילץ מסוק יסעור קבוצת אזרחים שנלכדה בשיטפון
כנגד המים. כנגד הדוח
באותו יום, מזג־האוויד היה
מתחת למיגכלות הטיפה של
חיל־האוויר: תנאי ראות קשים,
אובד כבד, רוחות חזקות, גשם
שוטף. ארבעה אזרחים נפחפו
בשיטפון למרכז נחל פארן
בררום הארץ, ונלכדו ברכבם.
חילוץ במזג־אוויר כה בעייתי
חייב את אישורו של מפקד
חיל־האוויר, ביוון שמול הצלת
הלכודים עמדה פכנה מוחשית
לשלומם של המחלצים
יום חמישי, ה־8 לפברואר, היה יום סוער
וגשום במיוחד בדרום הארץ. תוך מספר שעות
התחלף מזג־האוויר מחורף אביבי לגשם עז,
אובך ושטפונות, שסחפו קטעי כביש נרחבים
בדרום הארץ. מזג־אוויר כזה הוא מירשם בדוק
לחילוצים מוסקים של אזרחים שנסחפו עם
כלי רכבם, ובחיל־האוויר החלו להיערך
לאפשרות הזו.
בשל מזג־האוויר הבעייתי ותנאי הראות
הקשים, היה ברור שכל קריאה לחילוץ מוסק
תיבחן היטב לפני שיותר למסוק החילוץ
להמריא. חיל־האוויר פועל לפי נוהלים
קבועים, המגבילים הזנקת מסוקי חילוץ במזג־
אוויר מסוכן. בתנאי האובך הסמיך והרוחות
החזקות שנשבו באותו יום, היה ברור שרק
במצב שבו יהיו תלויים חיי אדם במסוק
החילוץ, תאושר ההזנקה. כצפוי, הקריאה
להזנקה לא איחרה לבוא. בשעה רבע לחמש
אחר־הצהרייס הגיעה ידיעה על נוסעי מכונית
שנלכדו בשיטפון. טנדר ובו ארבעה נוסעים,
שניסה לחצות קטע של כביש מצפה
רמון-אילת שנסחף על־ידי נחל פארן העולה
על גדותיו, נלכד במרכז הנחל.
״מזג־האוויר ששרר באותו יום היה מתחת
למיגבלות הטיסה של חיל־האוויר״, מספר
רס״ן בי, סמ״ט אי של טייסת היסעוריס
אליה הגיעה ההזנקה. "בדרך כלל, ניתן
להמריא במזג־אוויר קשה, ביריעה שיש לך
מספיק דלק כדי לנחות בבסיס אחר של חיל־
האוויר, שבסביבתו שוררים תנאי מזג־אוויר
נוחים יותר. הפעם, האובך הכבר שרר בכל
המרינה, ובחיל־האוויר חששו מהאפשרות
שמסוק יסעור יצטרך לפעול בתנאי ראות
קשים כל־כך".
לפי הנוחלים הרגילים, יש לקצין השליטה
התורן סמכות להזניק מסוקים לחילוץ. הפעם,
ביקש הקצין התורן להתייעץ עם מפקר בסיס
חיל־האוויר במרכז הארץ, שבו נמצאת טייסת
היסעורים, כדי להחליט על הזנקת המסוק.
במקביל, נבחנו דרכי חילוץ אחרות, כרי לא
לסכן את צוות המסוק ואת כוח החילוץ. מפקד
הבסיס אליו פנה קצין השליטה התורן היה
ספקן.בקשר לאפשרות הפעולה במזג־האוויר
הבעייתי, ולאחר שלא נמצאו אפשרויות
חילוץ אחרות, ביקש להתייעץ עם מפקר חיל־
האוויר, האלוף הרצל נודינגר.
"מפקד חיל־חאוויר טילפן למפקד הטייסת
כדי לתדרך אותו לפני ביצוע החילוץ", מספר
רס״ן בי, "ובינתיים, ישבנו אנחנו, הטייסים,
עם אנשי יחידת החילוץ, וניסינו לחשוב על
כל הבעיות שיכולות להיווצר בחילוץ מנחל
זורם בתנאי ראות גרועים כל־כך, מנסיון
העבר למרנו, שלמחולצים יש נטייה להיתלות
על לוחם יחירת החילוץ ברגע שהוא מתקרב
לעברם, במקום לתת לו לררת לגג הרכב
ולאבטח אותם אליו בחבלים. מפקר חיל־
האוויר החליט, שמכיוון שחיי אדם תלויים
בהזנקת המסוק, והלכורים נמצאים בשטח כנר
יותר משעה, חייבים להזניק לאיזור מסוק
יסעור ובו כוח חילוץ.
"בגלל תנאי הטיסה הקשים, הוחלט
שהטייסת תוציא למשימה את הצוות הבכיר
ביותר שעומד לרשותה - אותי, כסגן מפקד
הטייסת, ואת מפקר גף המבצעים של הטייסת,
שהוא נווט. נקבע, כי מפקר הטייסת יישאר
בטייסת וינהל ממנה את החילוץ. היה ברור
לנו, שאנחנו לוקחים על עצמנו סיכון הרבה
יותר גבוה מהרגיל, אבל מנגר עמרה הצלת
חיי אדם״.
לאחר שניתן האישור להמראה, מיהרו
אנשי צוות המסוק ולוחמי יחירת החילוץ אל
מסוק היסעור. תוכנית הטיסה היתה להתרומם
מעל לענן האובך ולהנמיך מתחתיו רק לאחר
שהיסעור יגיע לשטח האירוע ויברוק את
תוואי השטח ותנאי הראות.
"המראנו לגובה של 000,5 רגל וטסנו
דרומה, כשהמסוק נמצא מעל ענן האובך.
בדרך, קיבלנו את מספר הטלפון הנייד של
אחר האזרחים שהיה במקום, וביקשנו ממנו
שהאנשים שנמצאים על הכביש בקירבת
הלכודים ירליקו את פנסי המכוניות שלהם
ואת כל אמצעי התאורה האחרים שעמרו
לרשותם, כדי שנוכל לזהות את מקום האירוע
מבעד לאובר הכבד. מלבר האובך, זה היה
לילה ללא כוכבים, עוברה שהיקשתה על
השימוש באמצעי ראיית הלילה שלנו.
"בעיה נוספת שהטרידה אותנו היתה
עמורי המתח הגבוה, שירענו שנמצאים
בסמוך למקום. מקום האירוע היה כ־03 ק"מ
דרומית למצפה־רמון, במקום בו נחל פארן
חוצה את הכביש לאילת. נמסר לנו, שישנם
מספר עמורי מתח גבוה, בגובה 54 מטרים,
כמה מאות מטרים מזרחית לכביש ולמקום
הימצאם של הלכודים. עמורי החשמל היו
החשש העיקרי שלנו, כי בתנאי הראות
הלקויים ששררו, ניתן היה לראות רק כ־005
מטר קדימה, וחששנו מפגיעה בעמורים
הללו".
לאחר טיסה של כ־54 רקות הגיע מסוק
היסעור לאיזור האירוע, והטייסים, שזיהו את
האיזור לפי פנסי המכוניות שהודלקו בקרבת
הלכודים, ערכו הקפה אחת מעל האיזור,
ולאחר־מכן החלו להנמיך לעבר המקום.
כשהגיע המסוק לגובה 001 רגל הוא התיישר,
והחל להתקרב בטיסה איטית וזהירה לעבר
מקום האירוע. הסתבר, שנהג טרקטור בדואי
שעבר במקום, גילה את הרכב התקוע ובו
ארבעת הנוסעים, וניסה לחלץ אותם. נהג
הטרקטור הספיק לחלץ שתיים מהנוסעות,
וכשחזר כרי לחלץ את השניים הנוספים,
נתקע גם הטרקטור בנחל הזורם, שני כלי־
הרכב התהפכו, ורק צירם בלט מעל המים
הסוערים.
"כשהגענו למקום כבר היה חשוך״, מספר
סרן אי, מפקר צוות החילוץ. "במבט ראשון,
כל מה שיכולנו לראות היה קבוצת שיחים,
שמימי הנחל החשוכים זורמים במהירות
גבוהה דרכה ומעליה. במבט שני, כבר ניתן
היה לראות את שני כלי־הרכב התקועים,
כשמסביבם מים בגובה של למעלה ממטר
וחצי. מהטרקטור ניתן היה לראות רק את
מכסה המנוע והגג, עליו עמדו נהג הטרקטור
ואחד מנוסעי הטנדר. הטנדר נח על צירו,
כשהלכוד השלישי עומר על אחת הדלתות.
"בתחילה שקלנו לחלץ את הלכודים
ללא עזרת המסוק, בעזרת מתיחת חבלים, כי
הטייסים חששו מריחופים מיותרים בגובה
נמוך בתנאי ראות כה גרועים. הגשם, חזק
ככל שיהיה, לא מפריע במיוחד לטייסי
המסוק, והבעיה העיקרית שלהם היתה
האובך הכבד והחשש מעמורי המתח הגבוה,
שנמצאו כ־002 מטר מזרחית אלינו.
מהר מאוד ירה מעל הפרק רעיון החילוץ
בעזרת חבלים, בגלל הזרימה המהירה של
המים, והחלטנו לחלץ את האנשים בעזרת
המסוק".
מסוק היסעור עלה לריחוף בגובה של כמה
מטרים מעל כלי־הרכב, ושני לוחמים הורדו
לגג הטרקטור עם חבלים, פעולה שארכה
דקות ארוכות, בגלל הרוח החזקה שנשבה.
לאחר שירדו הלוחמים לטרקטור ההפוך, הם
איבטחו את נהג הטרקטור ונוסע הטנדר, שהיו
במרחק של חמישה מטרים מהטנדר ההפוך.
לאחר־מכן עבר המסוק לרחף מעל נוסע
הטנדר הבודה, שמצבו היה קריטי יותר, כיוון
שרובו של כלי־הרכב היה שקוע מתחת לפני
המים. לצוות החילוץ היה ברור, שדקות
ספורות בלבה יחלפו ער שכל הרכב ייעלם
מתחת למים הזורמים.
״המסוק חילץ ראשון את הנוסע הבורר,
שהיה קפוא לחלוטין, ונכנס למצב
היפותרמי", מספר סרן אי. "לאחר־מכן, עבר
היסעור לרחף מעל הטרקטור, והלוחמים משכו
לבטנו את שני הלכורים הנותרים. צוות
המסוק ביצע עבודה מהירה ומדויקת, על אף
תנאי הראות הגרועים.
"בגלל בעיות מזג־חאוויר, המשכנו ישר
לבית־החולים יוספטל באילת, שם קיבל
הבחור שקפא טיפול ראשוני. לשמחתנו, לא
נוצר במהלך החילוץ שום מצב קריטי או
מסוכן, למרות שהיה כאן פוטנציאל
להרבה מצבים מסובכים. תוך כדי החילוץ,
החל הטנדר השקוע לזוז בצורה מפחירה,
והיה חשש רציני שהוא ייסחף וישקע לגמרי
במי הנחל העכורים. עברנו בתנאי לחץ
וזמן, שבדרך כלל לא קיימים בחילוצים,
וכל זאת תחת מעטה כבד של אובך וערפל.
היינו צריכים לעבוד נגר המים, ולקוות
שנצליח לחלץ את האנשים לפני שהרכב
ישקע לגמרי".
בשל תנאי מזג־האוויר הגרועים במרכז
הארץ, נאלץ מסוק היסעור לנחות בבסיס חיל־
האוויר בעובדה, שם היו תנאי נחיתה נוחים
יותר, וצוותי המסוק והחילוץ העבירו את
הלילה בבסיס. "החילוץ, שהחל ביום חמישי
אחרי־הצהריים, הסתיים עבורנו רק ביום שישי
בצהריים, כשחזרנו למרכז הארץ״, אומר רס״ן
בי. "בסד־הכל, ולמרות כל הסיכונים, החילוץ
הסתיים בהצלחה. יישמנו בחילוץ הזה מספר
נוחלים חדשים, שגיבשנו במיוחד עבור
חילוצים משטפונות. עבורי, זה היה החילוץ
הרביעי שביצעתי, ואין ספק שהוא היה אחד
הקשים ביותר״.
עמיר רגב
9
