VMT
י
באוויר
העולם
טוב ״ותר, מהיר יותר, זול יותר
בתחילת חודש ינואר, שנת 6002, אמור
רכב חלל קטן, זריז ועמוס בחיישנים, להתקרב
במהירות לכרור־הארץ ולהיכנס למסלול
סביבו. החללית הקטנה, הרביעית בסדרת
״דיסקברי״ של נאס״א, תשחרר קפסולה קטנה
ועמידה לחום, שתחדור במהירות את שכבת
האטמוספירה של כדור־הארץ ותנחת באתר
ניסויים של חיל־האוויר האמריקאי ביוטה.
הקפסולה תכיל מטען יקר ערך - אבק חלל
שנאסף במרחבי מערכת השמש. שם החללית,
כראוי למשימה שהיא מיועדת לבצע, הוא
"סטארדאסט״ - אבק כוכבים, והיא רכב החלל
החדש ביותר שנאס״א החליטה לייצר ולשגר
לצורך מחקר מעמיק של מערכת השמש.
בתקופה של קיצוצים נרחבים בתקציב
סוכנות החלל האמריקאית מצד אחד, וביקורת
נוקבת על היעדר פרויקטים מדעיים רציניים
בחלל מהצד השני, בחרה נאס״א באפשרות
היחידה שעמדה לרשותה כדי להמשיך ולקיים
תוכנית מדעית לחקר מערכת השמש. סוכנות
החלל האמריקאית החליטה לעבור לייצור סוג
חדש של חלליות קטנות, מהירות ומתוחכמות
- ובעיקר, זולות יותר מרכבי החלל ששוגרו
על־ידי ארה״ב למערכת השמש בשנות ה־07
וה־08. החללית הראשונה ששוגרה היתה
ה״קלמנטייף, שחקרה את קטבי הירח. הבאה
אחריה היא "גלילאו", שאמורה להצניח רובוט
מחקר קטן לאטמוספירה של כוכב הלכת הגדול
ביותר במערכת השמש. החללית השלישית היא
ה״מארס פאת׳פיינדר", שתנחית רובוט מתנייע
על אדמת מאדים. ה״סטארדאסס", שתשוגר ב־
9991, אמורה לאסוף אבק קוסמי ברחבי
מערכת השמש, ולהחזיר לכדור־הארץ דגימה
של חומרים חוץ־ארציים, לראשונה מאז 6791.
מחיר כל חללית, אגב, נע בין 52 ל־08 מיליון
דולר, עלות מינימלית לפרויקט שנחשב בעבר
מסובך כל־כך.
במסגרת החליפה של ה״סטארדאסט"
במרחבי מערכת השמש, מתוכננת החללית
לעבור בינואר 4002 בקרבה רבה לכוכב
", ולאסוף דגימות מהחומרים
WILD 2״
השביט
המרכיבים את זנבו. הדגימות יאוחסנו
במכלים מיוחדים שתוכננו במיוחד למשימת
״ הוא כוכב שביט שחדר
WILD 2"
האיסוף. ה
למערכת השמש בתחילת שנות ה־07, במצב
של קפאון מוחלט. כשחלף כוכב השביט על
פני צדק, בשנת 4791, היטה כוח המשיכה של
כוכב הלכת העצום את מסלולו, וכעת הוא
נמצא במסלול של חליפה קרובה לפני השמש,
במהלכה יעבור תהליך של התחממות ופליטת
גזים וחומרים נוספים.
היצרנית של חללית ה׳׳סטארדאסט" היא
חברת "לוקהיד־מארטין״, שהפכה בשנים
האחרונות ליצרנית רכבי החלל המרכזית
של נאס״א. ה״סטארראסט" תיבנה בעלות
של 08 מיליון דולר, ועלות הפרויקט כולו,
כולל שיגור החללית בטיל טיטאן
אמריקאי, תסתכם ב־002 מיליון דולר
בלבד, סכום לא גדול במונחים של תעשיות
חלל. בעבר, היתה עלות פרויקט כזה מגיעה
ליותר ממיליארד דולר. בנייה קומפקטית,
ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחומרים
קלים ומרוכבים, מאפשרים את העלות
הזולה יחסית של חלליות ה״דיסקברי".
הפרויקטים הבאים המתוכננים למשפחת
"דיסקברי" הם הכנסת רכב חלל למסלול
סביב אסטרואיד ולקיחת דגימות קרקע ממנו,
חקר הקטבים של מרקורי, והנחתת צי רובוטים
קטנים ומתנייעים על הירח, בפרויקט שהיוזם
שלו הוא האריסון"ג׳ק" שמיט, אסטרונאוט
וגיאולוג שהשתתף בטיסות "אפולו״ וזכה
להלך על הירח. בסך־הכל, נחשבות החלליות
בסדרת "דיסקברי" כהצלחה היחידה בקנה־
מידה גדול שנאס״א רשמה לפניה בשנים
האחרונות, וזו אולי הסיבה שגם סוכנויות
החלל האירופאית והיפאנית כבר החלו לפתח
חלליות דומות. איס״א, סוכנות החלל
האירופאית, מפתחת כיום את חללית
ה״רוזטה׳/ שאמורה להנחית שני רובוטי מחקר
קטנים על האסטרואיד "וירטאנן" בשנת
2102. סוכנות החלל היפאנית מתכננת לטווח
" שלה אמורה
MUSES C״
קרוב יותר, והחלליח
אף היא להביא דגימות מכוכב השביט
״, אליו תשוגר ה״סטארדאסט".
WILD 2״
הא ב ל מגלה חורי• שחורי•
"האבל", גילה
החלל האמריקאי
טלסקופ
נוסף. הגוף הקוסמי,
חזר שחלו
באחרונה
עומת אזו
ספירלה ברוחב של 002
השואבת חומר להור השחור במרכזה,
NGC 4261
נמצא בסמוך לגלקסיה מסי
במערכת וירגו, במרחק של 54 מיליון
שנות אור מכדור־הארץ.
חורים שחורים היום גופים שמימיים
ששואבים ובולעים לתוכם חומר
בעוצמה כל־כך חזקה, שאפילו קרני אור
נשאבות לתוכם. במשך עשרות שנים
טוו האסטרונומים תיאוריות לגבי קיומם
של התורים השחורים וההסבר
לפעולתם. כיום, מספר שנים לאחר
ששוגר לחלל, הספיק הטלסקופ"האבל"
לשדר חזרה לכדוריהארץ תמונות של
מספר תורים שחורים, שהוכיחו מעל לכל
ספק את קיומם.
התמונות החדות ששיגר הטלסקופ
מפנות את השטה לשאלות מורכבות
החורים
מורכבי•
יותר, כמו ממה
השחורים, ממה הם נגרמים, ולאן נעלם
כל החומר שנשאב לתוכם. תיאוריות
הם
אחדות טוענות שהתורים השחורים
קרע ממשי במירקם הזמן־חלל, ושקרע
מהווה מעבר ליקומים אתרים,
זה
במקביל ליקום שלנו.
המתקיימים
תמונות החור השחור צולמו על־ידי
הטלסקופ "האבל" זמן קצר לאתר
שהטלסקופ שידר לכדוריהארץ תמונות
מרהיבות אחרות, של נביולת"נשר",
הנמצאת במרחק 000,7 שנות אור מכדור•
הארץ. המושג"שנת אור" מבטא את
המרחק שלוקח לקרן אור לעבור בשנה.
המהירות שבה נע האור היא, אגב,
000,003 ק"מ בשנייה.
96
