בסוף שנות השבעים באחד מימי הקיץ בארץ כקברניט 707
בחברת ״אליעל״ יצאתי לטיסה ליוחניסבורג )באשר שם חורף(,
אנו נחתנו ביום ששי בבוקר והיינו אמורים לחזור במו צאי ישבת
ארצה. אחרי ליל שינה בשעות בוקר הסטת׳ את הוילון כדי
להתבונן לנוף המרהיב הנשקף מהחלון. לתדהמתי אני רואה
מעטה לבן של שלג,לא יאומן אמרתי לעצמי, שלג באפריקה?!
הרי תופעת טבע זו לא מתרחשת בדרום אפריקה! אולם כך ארע
והשלג נערם וכיסה את כל הנוף בשטיח לבן מרהיב. שדה
התעופה של יוהניסבורג לא היה בנוי לתנאי שלג והאמצעים לא
כללו את הציוד הדרוש לנקות את המסלולים ואת כנפי
המטוסים. כמו בן,לא יבלו בשדה למסור נתונים מחיקים
מהעדרות מכשירי מדידה לתנאי שלג. אספתי את הצוות ובכוחות
עצמים מדדנו את הנתונים, בדקנו בספרי החוקים את מגבלותינו.
בעזרת אנשים משלם ופועלים מקומיים ניקינו חלקים חשובים
מגוף המטוס והכנפיים והחלטנו להמריא. באותו לילה היינו
המטוס היחיד שהמריא משדה התעופה המושלג.
