הנה היא בצבצה
ממזרח־צפונה,
על צבעיה וגווניה,
מאירה חלק זה
של תבל -
בעוצמת האורה
של השמש החמה.
פריצתה,
דרך דרך שכבת האויר הדחוסה -
מרחיבה גודלה והדרה.
שלל צבעיה
המשתקף בבציעתה,
נותן מימד פליאה - -
למקומי כאן
בעתיו של הזמן.
היקום התעורר לעוד יממה
שבו יתמודד בעשיה ועוולה...
