הרגשתי מכת החום החזקה
ששררה בערבה וחדרה לתא —
ציפיתי באימה לרגע הנורא
של התלקחות הדלק בסערה...
אבק היתמר סביב ובתא,
קול גניחה נשמע ״אוי אמא״...
במקום לוח המכשירים - ־
ראיתי חולות הערבה לפנים...
השניה הגורלית עברה,
סכנת ההתלקחות - חלפה.
תחושת רווחה אותי שטפה - -
ניצלנו מאימת השריפה...
חברי ואני מוטים לפנים,
נתמכים בחגורות המושבים.
רגלינו נגרפו לאחור ונתפסו בשברים,
— עד אז לא הרגשנו כאבים..
דבר אחד ברור היה,
נזק רציני ־ לנו לא קרה.
העזרה חייבת לבוא במהרה,
— הקבוץ ומחנה העבודה...
